הפלאה שבערכין· רבי חיים רבינוביץ
דף כה:
גמרא והא נמי במקום בן כאחר דמיא עכ"ל. כלומר דכיון דבמקום בן היא חשובה כאחר א"כ גם שלא במקום בן כאחר דמיא. וכן משמע מסתימות דברי הרמב"ם בפ"ד מה' ערכין הלכה כ' ע"ש ודלא כמ"ש בספר ק"א:
גמ' בעי רבי זירא אשה מי מעמיד לה שדה בעל מוקים לה שכן יורשה או דילמא בן מוקים לה כו'. מבואר מזה דיש סברא דבעל מוקים לה יותר מבן דהבן לגבי בעל כאחר הוא כדאמרינן לענין בת במקום בן דכאחר דמי. ויש להעיר מהא דאמרינן ב"ב דף קי"ג ר"א אמר. אמר קרא ממטה למטה אחר ובן לאו אחר הוא וע"ש פי' רשב"ם דבעל הוי אחר ובן לא הוי אחר. דיורש כרעיה דאמיה הוא. ולק"מ דבאמת מחיים אשה יותר קריבה לבעל וכדאמרינן בכתובות דף ס"ו אשתו כגופו הואי ועי' גיטין דף מ"ה בתוס' שם שכתבו דאשתו כגופו יותר מבתו יעו"ש וא"כ בשמעתין דמיבעי לי' אשה מי מעמיד לה שדה דהיינו מחיים א"כ נוכל לומר דבן הוי כאחר לגבי בעל. אבל בב"ב דמיירי לאחר מיתה דכבר פקע שאירות הוי הבעל לגבה כאחר ובן הוי כרעי' דאמי' דהוא קרוב בעצם ופשוט:
רש"י ד"ה הקדישה פחות משתי שנים לפני יובל ובא אחר וגאלה כ"ל. לא ידעתי אמאי לא מפרש בפשוטו בלא גאלה אחר ועדיין היא ביד הגזבר ומיבעי לי' אם יוצאת בכה"ג מיד ההקדש לכהנים. ועי' רמב"ם בפ"ד מה' ערכין ה"ט שמבואר שמפרש באמת כן. והגאון בעל עין משפט השמיט לציין מקומו ברמב"ם בזה:
רש"י ד"ה ממקדיש בית כו' דמי חמשים שקל כו' עי' מל"מ פ"ד מה' ערכין הלכה כ"ו ע"ש ועי' בתוי"ט מ"ש בזה:
תוס' ד"ה מה להלן וא"ת מנלן כו' ר"ל דהיכא דגאלה אחר בהדיא כתיב בקרא והי' השדה בצאתו ביובל לכהנים רק היכא דלא גאלה אחר מנ"ל דיש לכהנים עלי' טפי מאחר לר"י דיליף ממקדיש בית:
תוס' ד"ה ור"ש תימא שהרי בתחילה שואל הספר מ"ט דר"י כו' לא הבינותי דכיון דיליף ר"י ג"ש שפיר שואל אח"כ מ"ט דר"ש דלא יליף הג"ש. ואולי משמע להו להתוס' מדלא פריך ור"ש האי ג"ש מאי עביד לי' ושואל מ"ט. משמע דטעמא דר"ש בעצם אינו מסתבר. ואולם לפי הגירסא שלנו ור"ש גמר קדש ולא גרסינן מ"ט א"ש קושית התוס' וכמ"ש ועי' ע"ז ס"ז ע"ב ור"ש מ"ט ובגליון הש"ס וע"ש בריטב"א: