הפלאה שבערכין· רבי חיים רבינוביץ
דף כה.
במתני' אין נמדדין עמה עי פרש"י. ועי' בש"מ ב"ב דף ק"ג ע"א שהביא בשם הריב"ן מיגאש. שפי' שלוקח אותם בלא פדיון. ופי' שם הא דמקשינן וליקדשו באנפי נפשייהו וליבעי פדיון. ומשני בנקעים מלאים מים עסקינן דלאו בני זריעה נינהו. אבל אי ליתנייהו מלאים מים. כיון דבני זריעה נינהו מקדשי באפי נפשייהו ובעי פדיון עכ"ל. והן הן שיטת הרמב"ם תלמידו בפ"ד מה' ערכין יע"ש בכ"מ ובתוי"ט. ועי' לח"מ פ"ז מה' אישות שהקשה דלפ"ז מאי פריך וכ"ת כיון דלא הוי בית כור כו' דהא לא מקשה להעריכו לפי ערך בית כור רק בשוויין ונדחק בזה ע"ש היטב אשר דיבר בזה בספר ער"ע. דהכי פי' וליקדשו בשיוין דהי' סבור דלא קדשי כלל. ואח"כ קאמר וכ"ת באמת קדשי בשווין זולת דאין נמדדין פירושו דאינו נערך בבית כור וע"ז מקשה אמאי לא נערך בבית כור הא כתיב שדה מ"מ. וע"ז משני במלאים מים ולא קדשי כלל. ובאינה מלאה מים קדשה בשוויין וזה פשוט:
ויעויין בריטב"א בקידושין דף ס"א שהביא שם הא דתנינן בתוספתא דערכין. הי' שם נקעים עמוקים עשרה כו' אינן מוקדשין ואינן נמדדין עמה. ונדחק לפרש שאינן מוקדשין להיות נמדדין עמה ע"ש. ולשיטת הרמב"ם א"ש בפשיטות דאינם מוקדשין כלל באמת. ונראה דמזה הוציא הרמב"ם שיטתו. ובחידושי הרשב"א בקידושין שם הביא לשון התוספתא בנוסח אחר אין מוקדשין ונמדדין עמה וע"ש שפי' כמו שפי' הריטב"א ולשיטת הרמב"ם ע"כ צ"ל לפי נוסחא זו דהאי אין קאי גם אנמדדין וזה פשוט. וע"ש במקנה שהאריך ולא זכר שיטת הרמב"ם ע"ש: