הפלאה שבערכין· רבי חיים רבינוביץ
דף כד.
גמרא ההוא גברא. עי' שו"ת מנחה בלולה ריש ה' ספר תורה ע"ש ועי' באר יצחק סי' י"ט חיו"ד:
תוס' ד"ה אין להקדש כו' עי' בזה בתומים ובנתיבות סי' ק"ט באריכות ע"ש היטב. ומה שהקשה בספר ער"ע דהא איצטרך האי קרא ונתן את הערכך לדרשא דר' נתן בחולין קל"ט ע"א והאריך לתמוה על הרמב"ם שפסק כר' נתן ופסק ג"כ שלא ישהה מרגליות לקלים ע"ש. ולא דק דר' נתן דריש ממאי דכתיב ונתן דמשמע דחייב באחריותן עד שיבוא ליד גזבר. ושלא ישהה מרגליות לקלים דרשינן מדכתיב ביום ההוא קדש לה' כמ"ש הרע"ב ע"ש וזה פשוט:
סליק פירקא בעזרתו ית"ש:
פרק שביעי דף כ"ד ע"ב תוס' ד"ה מ"ט כו' וא"ת כו' למה הוצרך לסתור קו"ח. בספר ק"א דקדק דאי לא הוי סתר ק"ו לא הוי ילפינן גבי נערה שלא תמכר מק"ו. דה"א שדה אחוזה תוכיח. שמכורה כבר יוצא ביובל ואפ"ה אם הקדיש ביובל קדשה. ומשו"ה סתר רב דהכא ליכא קו"ח ע"ש שהניח בקושיא. אך לא נראה דבריו דהיכא ה"א לומר שדה אחוזה תוכיח. שאני התם דגלי קרא. ועי' נדרים ע"ו ע"ב בר"ן שם שמבואר כן להדיא ופשוט: תוס' ד"ה אמר לך רב כו' הרי קדושה ליגאל דקדק בצ"ק דילמא באמת הכי קאמר הא מני רבנן דס"ל דמשנת היובל ולא יובל בכלל וביובל קדיש בשוי' ע"ש. ובפשוטו ניחא דליכא למימר דקדיש בשוי' דבהדיא אמרינן בברייתא דבשנת היובל לא יקדיש דליכא למימר דעצה טובה קמ"ל דלא יקדיש דאם יקדיש יהי' צריך לגאול בשוי' דהא קתני ברישא מקדישין בין לפני יובל וכו' ולא קתני עצה טובה כמו במתני' דקתני אין מקדישין לפני יובל. אלא ע"כ דלא קדיש כלל אפי' לגאול בשוי' ושפיר קאמר בשנת היובל עצמה לא יקדיש כו'. וכן מצאתי בק"א. והא דקאמרינן בגמ' אמר לך רב אינה קדושה בגרוע אבל קדוש ונותן חמשים. ע"כ צ"ל לפום ה"א זו הא דקתני ברישא מקדישין לפני היובל כו' היינו לגאול בגרוע דאל"כ תקשה אמאי לא קתני גם ברישא עצה טובה. וזה שפריך מכלל דלפני היובל קדושה לגאול בגרוע. ולפום ה"א זו דאינה קדושה בגירוע. אבל קדושה ונותן חמשים צ"ל דתנא ברא לא חייש למ"ש התוס' בד"ה רב אליבא תנא דמתני' דלא תני אין מקדישין שנה ראשונה ודו"ק:
דש"י ד"ה בשלמא לשמואל כו' עי' לח"מ פ"ד מה' ערכין הי"ב ע"ש: