אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן קיח · ח

ז

(סעיף ט"ו הנושא אשה שפסקה מלדת וכו') ע"ש הטעם דדמי לנודר ממצה כל השנה דחל בכולל הכי נמי חל בכולל שהשבועה חלה על נשים שאין בהן פו"ר דהיינו עקרה וזקנה ועיין בי"ד סי' רל"ד סעיף ח' בהג"ה והבי' שם דין זה. והקשה הש"ך מתשובת א"ז שהביא הב"ח בי"ד ס"ס רכ"ח בנודר לאשתו שלא ישא אשה אחרת אחר מותה דאינו חל דה"ל נשבע לבטל את המצוה ולענ"ד נראה דלק"מ דהתם שנדר לה שלא ישא אשה אחרת לאחר מותה כלל ליכא כולל דאפילו בעקרה וזקנה אינו חל מדר' נחמן אמר שמואל בפ' הבא על יבמתו דאסור לאדם לעמוד בלא אשה וכיון שנזר שלא ישא אשה ודאי ה"ל נשבע לבטל את המצוה משא"כ הכא שיש לו אשה ואין המצוה אלא בשביל הבנים שפיר ה"ל כולל ולענ"ד מוכרח הדבר לומר כן דהא נקט שם בא"ז אפילו קיים כבר פ"ו א"כ קשה דה"ל מצוה דרבנן וקי"ל בי"ד סי' רל"ט דבעשה דרבנן חל השבועה לבטלו ולפמ"ש דהאיסור הוא שלא יעמוד בלא אשה י"ל דס"ל דהוא מדאורייתא משום דכתיב לא טוב היות לבדו וגו' וכמ"ש הרמב"ן במלחמות בפ' הבע"י והביאו הב"ש בסי' א' די"ל כן א"נ דס"ל כמ"ש הרמב"ן שם דלענין בני' היכא דקיים כבר מצות פ"ו אינו אלא מצוה דרבנן ולא איסורא אבל שלא ישא אשה כלל איבא איסורא כדקאמר ר"נ אסור לעמוד וכו' וי"ל דכיון דקי"ל דדוקא בעשה דרבנן חל השבועה ולא לעבור על ל"ת דרבנן כדאי' בי"ד פי' רצ"ז ס"ו א"כ הכא כיון שאמר אסור לעמוד אינו חל אפילו בדרבנן אבל עכ"פ אין קושיא מן הא"ז דהתם ודאי דאיסור' דלעמוד בלא אשה עדיפא טפי ממצות בנים כמ"ש הח"מ והב"ש בסי' א' ואיך שייך כולל משום שאינם ראויות לילד:

והנה אין להקשות דלמה הוצרך לומר דהוי כולל משום עקרה וזקנה ולמה לא הוי כולל משום דלא חלה [*אולי צ"ל דחלה] השבועה שלא ישא' אשה אחרת אחר שישא השני' דכיון שנשא אשה אחת שוב אין מצוה לישא אשה אחרת וחל השבועה ז"א די"ל דכיון שאין השבועה חלה עד שישא אח הראשונה לא ה"ל לגבי ראשונה כולל ולכאורה יש להביא ראי' לזה מהא דקי"ל דהנשבע שלא לאכול מצה בליל פסח דאינו חל אע"ג דג"כ אין מצוה אלא בכזית ראשון ונימא נמי מיגו דחל על כזית שני חל נמי בכולל על כזית ראשון וע"כ ב"ל דכיון דאינו חל בתחילת אכילתו בכולל אינו חל דהא אינו חל על השני עד שאכל כזית ראשון ולכאורה נ"מ מזה דה"ה כשעומד בליל פסח ואמר שבועה שלא אוכל מצה סתם אינו חל בכולל בכל השנה דכיון דעתה מצווה על כזית ראשון והכולל בא אח"כ אלא שראיתי להגאון חכם צבי ז"ל שכתב בהגהות ט"ז בח"מ סי' ע"ג ס"ה וז"ל אבל אם אמר סתם מצה אף שעומד בליל פסח פשיטא דאסור ולפמ"ש ז"א דהא בליל פסח איכא נמי כזית שני דלא הוי מצוה ואפ"ה לא ה"ל כולל לשום אחר זמן ואדרבא נ"ל דברי הש"ך שם נכונים ואין קושיא עליו ממה שהביא שם מכל הגדולים דבאמת דכוונת הש"ך הוא אהא דאי' שם בראובן שנשבע שלא לפרוע שום חוב וכתב שם הרא"ש דאם חוב שמעון קודם לא חל השבועה וע"ז הקשה הש"ך דיחול בכולל הואיל וחל על חובות של אח"כ יחול נמי על חוב שנתחייב כבר קודם השבועה דודאי אם אמר דוקא חובות שנתחייב כבר אינו כולל לשיתחייב אחז"כ אבל משמע דאפילו אמר סתם שום חוב וע"ו תי' דדוקא בנשבע קודם פסח דמצה דרשו' קודם החיוב שייך כולל אבל אם החיוב בא קודם רשות לא שייך כולל ובזה מתורץ כל הקושיות שהקשה עליו שם משבועת אכילת נבילות וטריפות שכתבו כל הפוסקים דחל בכולל ומתשובת הרא"ש זה דחל בכולל דעקרה וזקנה דהכא שאני דהרשות חל מיד ואדרבא ראי' לדבריו מדלא קאמר הרא"ש בכולל דשתי נשים אלא דבאמת הש"ך כתב בתחלה שם דלא כסברא זו דחל באמת אם נתחייב אחר שבועה עוד חובות די"ל דלא דמי למצה בליל פסח דע"כ צריך לאכול כזית ראשון דהוי חובה וכן בשתי נשים משא"כ אם נתחייב באמת אח"כ נהי דלא חל מיד מ"מ אח"כ כשנתחייב שאר חובות חל נמי על עבר אלא דברא"ש וש"ע שם לא נזכר שלוה עוד אחר השבועה ואף דגם בזה יש לחלק דהכא א"א לאכול כזית שני עד שיאכל הראשון וכן בנשים דאינו תל עד שישא ראשונה אבל הכא אפשר שחל אם ילוה מיד אבל אינו מוכרח לחלק בכך אך נלענ"ד דיש לומר דכשנודר שלא לאכול מצה בליל פסח הטעם הוא משום דאזלי' בתר כוונת הנודר שהי' רק על כזית מצה של מצוה שהוא מחויב תדע דאל"כ נימא דחל בכולל דמצת כותי דקי"ל דממל' כריסו מהם ובלבד שיאכל כזית מצה באחרונה ועיין בי"ד ס"ס רטו. אע"כ צ"ל דלא היתה כוונתו אלא על מבה של מצוה המחויב לאכול ולכך אינו חל ולפ"ז אם עומד בליל פסח ונשבע על מצה סתם שפיר חל בכולל דמצת כותי אם לא שאמר בפי' מצה שיוצאי' בה א"כ אין ראי' מדלא חל בכולל דכזית שני דהא הי' דעתו על מצת מצוה. אבל מתשובת הרא"ש זו דחל בכולל דעקרה וזקנה משום דהי' דעתו על כל הנשים לטובת אשתו א"כ מדלא אמר בכולל דשתי נשים משמע דלא אמרינן בכולל אלא כשהרשות בא מיד קודם החיוב כנ"ל ותו דהא קי"ל בי"ד סי' רל"ט דחל השבועה על מצות דרבנן ובמצה איכ' כזית מצה באחרונה שהוא במקום פסח מדרבנן ומסתמא הי' כוונתו גם ע"ז ואפ"ה אינו חל בכולל ותו נראה דדמי לאומר שבועה שאוכל היום וחזר ואמר שבועה שלא אוכל היום או שנשבע שלא ואכל בשבת דאינו חל ולא אמרינן דחל על כזית ראשון בכולל דכזית שני וכן מצינו בש"ס בכמה מקומות בכמה איסורים שיש להם היתר לאחר זמן כגון אבר מן החי שאין איסור טריפה חל עליו כדאי' בחולין דף ק"ג. וכן אשת איש ונדה שיש להן היתר אפ"ה אין איסור חל עליהם דכולל ההיתר שלאחר זמן ולכאורה קשה ע"ז מהא דאי' בי"ד סי' ו' ל"ח סעיף ו' בהג"ה בנשבע לקדש אשה פלוני' דמשמע דמיגו דחייל על אחר הפסח חייל נמי קודם פסח אבל המעיין בתשו' הר"ן שהובא בב"י שם יראה דהכולל הוא שנשבע בתחלה כשיבקשנו פלוני וכיון דחל כ"ז שלא יבוקש מאותו פלוני חל נמי כשיבקשנו אותו פלוני ולשון רמ"א שם צ"ע:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה