הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיז · יז
(סעיף י"א ואם תמאן וכו') בתשובת הרא"ש כתב וז"ל ואת"ל שהשוה ר"ג מדותיו ששום אדם לא יגרש בע"כ מ"מ לא עדיף אשה מאיש ואם תמאן וכו' פי' דמן הסברא יכול הבעל לזרוק לה גט בע"כ דלמה יתקן ה"ג בזה כיון שהדין הוא לגרשה ואפי' את"ל דר"ג עשה אפי' גם בזה תיקון משום לא פלוג היינו שלא לזרוק לה גט בע"כ כמו באיש שאין לכופו לגרש בע"כ אבל מ"מ כיון שגם באיש כשהוא נכפה כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ה"נ באשה כופין אותה שתאמר רובה אני ובכלל הכפי' הוא שימנע ממנה שאר וכסות. וכן נרא' שפי' דבריו הח"מ ודברי הב"ש שכתב דכ"ש דיכול לזרוק לה גט הוא תמוה גם מ"ש דכאן אין פלוגתא דלכ"ע אפי' מאן דס"ל בנכפ' באיש לא הוי מום היינו משום דאיתתא בכל דהוא ניחא לה אבל גבי אשה הוי מום לא משמע כן להדיא בתשובת הרא"ש עיין שם. והטעם דלמ"ד נכפה באיש לא הוי מום משום דבעיא כאיש דוקא מומין גדולים. א"כ ס"ל דנכפה הוי כשאר מומין באשה גם מ"ש דכפי' זו למנוע שאר וכסות לכ"ע אין קפידא דהא כשהיא נכפה לכ"ע יכולה לפרוש ממנו ממילא לא תעשה לו וכו' אינו נראה דהתם היא יכולה לומר איני ניזונית ואיני עושה ואף דדברי' של חבה שהם משום קירוב היא מחויבת אפי' באמרה אינו ניזונית מ"מ הכא כיון שמופרשת ממנו בביאה לא שייך לחייבה בדברים של חיבה משא"כ הוא שא"י לומר איני זן ואיני מפרנס והרא"ש שכתב דיכול למנוע היינו דהוא בכלל הכפי' עד שתאמר רוצה אני אע"ג דלא מצינו כפיה בממון מ"מ כיון שהיא מחויבת לומר רובה אני ועיכוב הגירושין ממנה כבר כתבתי ברס"י ע"ז דמוכח מריש כתובות דכשהעיכוב ממנה פטור ממזונות ע"ש באורך: