אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן קיז · יב

יא

(סעיף ח' על הבעל להביא ראי' שעד שלא נתארסה וכו') עיין בב"ש שהקשה על הרא"ש שכתב שלא הביא הרי"ף שינויא דרבא ורב אשי משום דאין נ"מ בינייהו הא איכא נפקותא בנכפה לזמן ושאר מומין דא"י לבדוק ולכאורה קשה דמנ"ל דבהני מומי' לא שייך חוקה דא"א שותה בכוס אא"כ בודקו דהא משמע דלאחר נשואין ליכא שום טענת מומי' דהרי אמרו במשנה אחרונה בכתובות דף נ"ז דאין אשה אוכלת בתרומה משום סמפון עד שתכנס לחופה משמע דלאחר שתכנס לחופה ליכא שום חשש ונראה דדבריו הם מוציאים ממ"ש בהגהות אשירי בשם פי' ר"י דבנכפה א"צ להביא הבעל ראי' אלא שהיה בה מומי' קודם הנשואין דלא שייך בחום זה חזקה דא"א שותה וכו' ולפ"ז צ"ל דהא דלא חששו באכילת תרומה משום נכפה וכיוצא בה משום דלא שכיחא כלל כי היכי דלא חששו אחר החופה משום מום דאיילונית כמ"ש לעיל דמיירי במום דמתקשה בשעת תשמיש אבל עכ"פ אין כ"כ קושיא על הרא"ש דאיכא למימר דס"ל דלא אמרו בגמרא אלא נכפה כמומי' שבסתר דמי אבל הכא דמועיל חזקה דא"א שותה בכוס אפי' למותי' שבסתר ואפי' באין שם מרחץ כדמשמע מכל הפוסקי' דהא ביש מרחץ דקי"ל כחכמים דאינו יכול לטעון כלל אע"ג דאין ראי' מן הש"ס דהא ת"ק דמתני' ר"מ הוא דל"ל בדיקת מרחץ א"כ י"ל דחזקה דראה ונתפייס היינו דוקא ביש מרחץ והיינו דפליגי רבנן עלי' דר"ח דבמקום שיש מרחץ אין מועיל אפי' אם הביא ראי' שהיה בה עד שלא תתארס ובמקו' שאין מרחץ מהני אפי' הביא ראיה שהיה בה משנתארסה אלא ודאי דס"ל להפוסקים דחזקה זו דא"א שותה וכו' מהני אפי' על מומים שבסתר. ואפשר דנפקא להו מדאוכלת בתרומה כנ"ל א"נ דלשון בד"א שאמרו חכמים משמע דמודים במקום שאין מרחץ לכל דברי ר"מ א"כ י"ל דה"ה נכפה נמי מסתמא כיון שנשא הוא בודק וחוקר היטב כל דבר ואף דהתוספת ד"ה ואמאי וכו' כתבו כן לסברת המקשה אבל אליבא דאמת דמיירי ביתרת אין הכרח:

אך בכ"ז לא מתרצא שיטת הרא"ש דהא בבגרה בשעת אירוסין ודאי מהני לרבא כשהביא הבעל עדים שהיה בה מומין קודם שבגרה אפי' לאחר שנתארסה דלא שייך חזקה דאין אדם וכו' כמ"ש הב"ש שם נמצא אכתי איכ' נ"מ בין רבא לרב אשי ונראה עוד דנ"מ בין שינויא דרבא לדרב אשי כגון בנוד' לו שהיה בה מומין ונתרפאו דלרבא כיון דלא שייך דבדק ונתפייס דהא נתרפאו קודם נשואין וא"כ לרבא יכול לומר שהיה בה המומין קודם אירוסין כיון דכאן נמצאו משא"כ לרב אשי ותו קשה דנ"ח טובא במשארסתני נאנסתי דלרבא דוקא ביש שעות אחר החופה כמ"ש התוס' ולרב אשי אפי' באין שהות והנה הב"ש כתב דאף לרב אשי אם הביא ראי' שהיה בה המומין כשהיה הכתובה של האב תו אינו מועיל חזקתה ומה שהקשה הב"ש דא"כ תקשה קושי' אביי אי הכי משתתארס נמי י"ל דאע"ג דחזקת הגוף דידה אינו מועיל לגבי אב כ"כ כמו לגבי עצמו לסתור חזקת ממון מ"מ מועיל להצטרף לחזקת ראה ונתפייס דהא חזינן גבי מחליף פרה בחמור דמועיל חזקת המקח לגבי בעל המקח אלמא דעכ"פ חזקה איכא א"כ גם לרב אשי מתרצא קושי' אביי כמו לרבא ולא פליגי רבא ור"א אלא בטעמא דמודה ר"ג הכא כשנמצאו המומי' בבית האב לרבא משום כנכ"ה ולר"א משום דלא עדיפא חזקה דגופא מחזקה דממונא אלא לגבי עצמה ולא לגבי אב אם לא להצטרף לחזקת ראה ונתפייס נמצא דאין נ"מ כלל אך העיקר נראה במ"ש לעיל סי' ס"ח דודאי יש נ"מ אלו וא"ב לפרש כיון דכתב הרי"ף מתניתין דמשארסתני סתם מסתמא מיירי אפי' באין שהות כר"א אלא דקשי' לי' להרא"ש כיון דפי' נכנסה לרשות הבטל לרב אשי לא דמי לדרבא דלר"א אפי' בוגרת נמי בכלל רשות הבעל ולרבא דוקא נשואים ה"ל להרי"ף להביא זה ע"ז קאמר באמת אף לרבא בוגרת בכלל נכנסה לרשות הבעל אלא דלרבא צ"ל כיון דכולל הכל בין בוגרת בין נשואים לכך נקט לשון להביא ראי' עד שלא תתארס משום נשואי' ולר"א הוא כפשטי' דלעולם צריך להביא ראי' עד שלא תתארס וכיון דקי"ל כרב אשי לא הוצרך לפרש דפשטא דמתניתין הכי משמע ומ"מ הביא דין כאן נמצא כאן הי' שאמר רבא גבי מחליף פרה בחמור משום דאף רב אשי מודה בזה כמ"ש באורך בסי' ס"ח דגם לרב אשי א"ש הא דקאמר ותנא תונא כלה ולפ"ז אין הכרת דס"ל לרב אשי סברת רבא דמשו' חוקות אלו ה"ל תרתי במקום חדא ואדרבא י"ל דמשום קושי' אביי הוצרך לתירוצא כנ"ל ועיין מ"ש לקמן בזה:

ועיין בב"ש שכתב בשם הש"ג דלענין תוספת אפי' היו המומין לאחר שנתארסה אין לה תוספת וכה"ג כתב הש"ג והביאו הב"ש לעיל סי' ס"ח סעיף ט' ועמ"ש שם אלא דהכא איכא חידוש טפי די"ל דלא שייך חזקה דא"א מתפייס במומי' כיון דנסתחפה שדהו ממילא דאיכא חזקה דראה המומי' ונתפייס ויש להסתפק בדעת הש"ג היכא דכתב לה תוספת מן האירוסין דקי"ל בסס"י ל"ה דאם מח מן האירוסין אינה גובה שלא כתב לה אלא ע"מ לכונסה אי נימא בכה"ג אם נולדו בה מומים אחר אירוסין ונסתחפה שדהו והרי נתקיים התנאי שהרי כונסה ואית לה תוספת שכבר נתחייב משעת אירוסין או ניחא כיון דאילו גלתה לו לא הי' כונסה לא חשיב נתקיים התנאי ונראה די"ל לפמ"ש המחבר לעיל סי' נ"ה סעיף ו' דארוסה אין לה כתובה וכתב הרמ"א שם דכן נוהגים וצ"ל דהכא מיירי בכתב לה ואפ"ה משמע מכל הפוסקים שלא חלקו דאפי' היכא דלא כתב לה ונתהוה בה מומי' לאחר אירוסין קודם הנשואין לא אמרי' בכתובה עצמה שאילו הודיע' לו המומי' לא הי' כונסה אלמא כיון דהחיוב הוא מעצמו בשעת נשואין תתחייב אף דלא ידע וה"נ בתוספ' שנתחייב בשעת אירוסין מיהו י"ל כיון דבכתובה איכא בעילת זנות מסתמא מתחייב טפ' כיון דנסתחפה שדהו וצ"ע:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה