הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיז · ט
(סעיף ה' אבל במומין שבגלוי וכו') כתב הב"ש בסי' ל"ט ס"ק י"א דלדעת המרדכי והג"א אפי' מומין שבגלוי כל שלא נכנסה לרשות הבעל י"ל דלא ראה וכבר כתבנו בחידושינו דף ע"ה דדוקא במומים שפעמים מכוסים כתב כן. וס"ל דמומין אלו אף שנמנו בין המומי' כגון סומא שעומדת תחת הכיפה ע"ש היינו דוקא באירוסין אבל בנשואין א"י לטעון אפי' במקום שאין מרחץ ואינו טענה כלל אפי' אם ידוע שהי' בה מקדם מפני שבודק' בקרובותי' ולפמ"ש שם בהגיע זמן כבר ה"ל חזקה זו לתרומ' במימי' כאלו שאינם במקום סתר תמיד דמסתמ' לא חיישי' שיש בה מום וסמכינן על חזקה זו וזו שקראו חז"ל בדיקת חוץ אבל מ"מ איכא נגדו חזקה דא"א מתפיחס במומין אם נמצאו כמו שיבואר לקמן בס"ד. אבל בנשואין ודאי בודקה ע"י קרובותי' במומין אלו אפי' בלא מרחץ וא"י לטעון כלל וביש מרחץ במומין שבסתר תמיד פליגי להיפך דלדעת הג"א אינו בודק אלא בנשואים ואז א"י לטעון כלל אבל באירוסין אינו בודק ע"י קרובים ולדעת התוספת ביש מרחץ הם כמומי' גלוי' וא"י לטעון אפי' בארוסה מחמת בדיקת קרובים. ובאין מרחץ אפי' שומא דפעמים נגלים ה"ל כמכוסי' ויכול לטעון אפילו אחר נשואין: