הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיז · ו
(שם בהג"ה וי"א דאם אינו רובה לישא אחרת וכו') כבר כתבנו לעיל דהר"ן ז"ל הקשה דאיך מבי לקלקלה ולומר אילו הייתי יודע שתתרפא לא הייתי מגרשה והוכיחו האחרונים מזה דמותר להשהותה ובתשובת מהר"ח פאדווא סי' ו' מביא ראי' שם משבוי' דא"ב לגרש וכתב שם דאף דקי"ל דמעשין לפסולות התם הנשואי' היו בעבירה משא"כ בנדון דידן ע"ש וצ"ע דזה דוקא בנתקלקלת לאחר הנשואין אבל אם הנשואים הי' מתחלה בעבירה צריך להוציא אע"ג דהי' שוגג וצ"ל דנדון דידי' בתשובה שם דהיתה בתולה ותלה בדם בתולים בתחלה הוי כנתקלקלה אח"כ אך לפמ"ש לעיל בסמוך דבסתמא אמרי' שהיתה מעת לידתה כך אם כן הנשואים הי' באיסור וצ"ל דהכא לא דמי לשוגג אלא לאונס דמה"ת נימא דתראה מחמת תשמיש אך י"ל דהתם מסתמא מיירי שיש לה ווסת אבל באשה שאין לה ווסת כיון שצריכה בדיקה י"ל דהוי כשוגג ולפ"ז בהאי דאין לה כתובה ויוציא ולא יחזור עולמית דמיירי בתחלת נשואי' ובאשה שאין לה וסת לא מתרצה בהא וגם יש לחלק מצד הסברא דכיון דבההוא דלעיל מה שהבעל אוכל מנצ"ב א"צ להחזיר א"כ אינו בדין שישהה אותה ויאכל נכסים משא"כ בנתקלקלה אח"כ שצריך לשלם הכל מיהו לפמ"ש לעיל דאחר שנודע לו אינו יכול הבעל לבלות נכסים אח"כ שפיר י"ל גם לעול דיכול להשהות ואפשר דאע"פ שאין לה ווסת ח"מ כיון דאנו מתירין לה שתנשא לו כדברי חכמים דר"מ דהן הן תיקיניה ה"ל נשואין בהיתר וא"צ לגרש מ"מ אין ראי' משבוי':