אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן קיד · ט

ח

(סעיף יא אפי' חזר ונשאה וכו') כתב הטור דכל זמן שאת עמי מאלו הנשואי' משמע והוא מדברי הרא"ש ולכאורה זה סותר למ"ש בהג"ה ס"ס צ"ב ובסי' קיח סעיף י"ט והוא מתשובת רשב"א סי' תתקס"ב דסילק עצמו מנכסי אשתו וגירשה והחזירה סתם דאמרינן על תנאי הראשון החזירה וכה"ג איתא בח"מ ס"ס של"ג בשם הריב"ש בש"ץ ששכרוהו המנהיגי' דמסתמא מנהיגי' השני' על תנאי הראשון שכרוהו ולכאורה הוה נראה דאין זה סותר לכאן דהכא לא קאמר אלא דלשון את עמי משמע נשואין הראשונים ואין עליו חיוב מחמת תנאי נשואין ראשוני' ונ"מ שיכול לחזור בו בשעת נשואין שני אבל בנשאה שנית סתם אחרי' דע"ד הראשון נשאה כמבואר במקומות אלו אך נראה דז"א דא"כ למה כתב הרא"ש זה מצד הסברא וכתב דמהירושלמי אין ראיה ע"ש ה"ל להביא הגמרא מפורשת בב"ב דף ס"ג בבן לוי שמכר שדה לישראל ע"מ שמעשר ראשון שלו כל זמן שיהא בידך מכרה וחזרה ולקחה אין לו עליו כלום אלמא דאין עליו מחמת תנאי הראשון אלא ע"כ דכוונתו דמסתברא דלא אמרינן בסתמא על תנאי ראשון החזירה ופ"ז אין ראיה משם ותו דאס חזר בפי' בשעת נשואי' שני' פשיטא דמועיל אפי' אם היה דעתו בתחלה על נשואי' שני דאף דלא ה"ל דשלב"ל דה"ל כאומר שדה שבידי כשאמכרנה ואחזור ואקחנה יהא מכור לך דכיון שעתה בידו לא ה"ל דשלב"ל ח"מ ודאי דיכול לחזור דעכ"פ ה"ל כמוכר לאחר ל' יום וכן משמע מלשון רמ"א וש"ע סימן הנ"ל דדוקא בסתמא אבל יכול לחזור בו אפי' בלא דעתה ומ"ש בתשובת הרשב"א הנ"ל והביאו בח"מ לקמן סי' קי"א ס"ק כ"ב וז"ל שם דכיון דלא אמר בפי' בתחלה דעל נשואין ראשונים לבד אמרינן דלא ע"ד נשואים ראשונים אלא כל זמן שתמות תחתיו בלא ולד אין כוונתו שלא יוכל לחזור בו דז"א כנ"ל אלא כוונתו דכיון דבתחלה היה דעתו על כל נשואין ועתה נשא סתם שנית למה ניחא דחזר בו מדעתו הראשון אע"כ דהרא"ש מיירי כשנשא אח"כ סתם אלא דאפ"ה אין סתירה לכאן מזה הטעם עצמו דהתם בשיור וסילוק וכן בש"ץ דלא אמר כ"ז שאת עמי אמרי' מסתמ' דהיה דעתו בתחל' על כ"ז שישא אות' דח"ש וכן בש"ץ מסתמא היה דעת המנהיגי' שיהיה כן בכל זמן שיהיה הש"ץ אצלם ומש"ה אמרי' דכשנשאה שנית או שכרוהו מנהיגים אח"כ דאדעתא דתנאי הראשון כי למה נימא שיחזרו בהם מסתמא אבל כשאומר כל זמן שאת עמי שפיר כתב הרא"ש דמסתברא שזה הלשון אינו אלא על אלו הנשואין ואם כן מסתמא בנשואין שני' לא היה דעתו ע"ז דמה"ת נימא שהוה דעתו על תנאי הראשון וראי' לזה מהא דקאמר בדף ע"ג ע"ב בטעות שתי נשים כעין טעות אשה אחת דהיינו שגירשה ואהדר' לא אמרי' דע"ד הראשון נשאה. והיינו דמדמה בירושלמי לקטן שהשיאו אביו דכיון דהוא לא התחייב תחלה לא שייך לומר שהיה דעתו על תנאי הראשון ולפ"ז בש"ץ נמי הדין כן שאם כששכרוהו הראשונים כתבו לו שיהא פטור ממס כ"ז שאת ש"ץ אצלינו לא אמרי' כששכרוהו פעם שני' שהיה עליו תנאי הראשון ועב"ש שקיצר הדברים אלו והארכתי לפרש היטב על נכון ועיין בח"מ ס"ס של"ג מה שכתב הרמ"א ז"ל לחלק במ"ש מהרי"ק גבי שותפות דלא אמרינן שהיה על תנאי הראשון והש"ך שם מתרץ בע"א פ"ש ותמהני מ"ש הב"ש דמהרי"ק חולק:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה