הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיב · ז
(סעיף ד' בהג"ה וי"א דוקא מן האירוסין וכו') עיין ב"ש ולענ"ד נראה כן מדברי רש"י ז"ל אף דלפי גי' התוס' בדברי רש"י ז"ל משמע דוקא משום דאתי' ברייתא כמ"ד דארוסה יש לה מזונות אבל משפקע החיוב שעה אחת שוב לא מהני אפילו אם נתאלמנה אבל לפי הגי' ברש"י שלפנינו בד"ה אלמנה וכו' ואפילו ללוי וכו' ומשמע בהדיא דכ"ש דאתי' ברייתא שפיר לרב וי"ל דרש"י ז"ל ס"ל דהאיבעיא הוא כיון דכתב לה עד דתלקחון א"כ גם בנתגרש' מן האירוסין כיון דמעול' לא יצאה מרשותו קרינן בה עד דתילקחון כמקודם ודוקא בניסת לא ניחא ליה לפרש משום דנשואין מוציאין מרשות אב לגמרי כמו בבגרות ואם כן מצד הסברא אינה חוזרת שוב לבית אבי' ולא מבעיא לרב דפשיטא דלא מיירי בנשואין כלל דלא הוצרך למעט אלא אירוסין ואפילו ללוי דס"ל עד שינשאו מ"מ בנשואין מודה דיצאה לגמרי בלא בגרות: