אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן קיא · ב

א

(סעיף ה' אלא כשעת מיתת אביהם וכו') נראה פשוט דאפילו אם איכא נכסים הרבה מ"מ כיון שהוזלו אמרי' כאילו גבו כבר הכב"ד משעת מיתת האב ומחשבים הפסד לפי ערך. תדע דהא כתב הטור דבכה"ג שנתמעטו לוקחין כל א' כב"ד לפי ערך והא קי"ל בח"מ סי' ק"ד דביש שני בע"ח חולקים לפי השטרות ואמאי לא נימא דה"נ כיון שאין מספיק לאחר שהוזל לשני הכב"ד יחלוקו לפי השטרות אלא דהכא שאני כיון דהוי כגבוי וכשהוזל הפסיד כל א' משלו ולפ"ז נראה דה"ה היכא דאתי בע"ח וגבה ולא נשאר שיעור שתי כתובות דההפסד ג"כ לפי הערך והוי כאילו גבו והבע"ח לוקח מהם לפי הערך כדקי"ל גבי בכור ופשוט כדאי' בח"מ סי' רע"ח סעיף יו"ד דהבע"ח נוטל מן הבכור שני חלקים. ולפ"ז י"ל דהא דכתב הרא"ש וז"ל אבל בהא חודו רבנן לר' שמעון דבעינן בקרקע שיעו' שתי כתובות וכו' ולכאורה קשה דאפילו היכא דליכא בקרקע שיעור שתי כתובות מ"מ כיון דאיכא מטלטלים טובא עד שיש מותר דינר הרי איכא נחלה דאורייתא כמו בבע"ח דכשהחוב הוא יותר מן המותר שעל שתי כתובות אפ"ה ה"ל מותר כמבואר בסעיף ז' ובסעי' ט' ונהי דאם אין המטלטלים מספיקים אלא לשני הכתובו' לא אמרי' כיון דמטלטלי לא משתעבד לכתובה הרי נתקיים נחלה דאורייתא משום די"ל דהא דאין מטלטלים משתעבדים לכתובה היינו לתקנת היתומים ויכולים לומר לא ניחא לנו בתקנתא וליכא נחלה דאורייתא אבל אם יש במטלטלים עד כדי מותר דינר כנ"ל קשה דלמה לא יקחו כ"א כב"ד דידהו ולפמ"ש י"ל דהטעם הוא משום דבזה דאין הקרקעות מספיקים בשעת מיתה אזלי' בתר שטרות א"כ שני החובות שוין כיון דלא הוי כגבוי והוי כמו שני בע"ח שבאים לגבות דגובים לפי השטרות וחשיבא הקטנה כמו הגדולה אך אכתי בזה לא מיישבא לשון הטור שכתב דבאין קרקע כפי שתי כתובות אין כאן כב"ד משמע דבטל לגמרי תורת כב"ד הא אכתי נ"מ באם אחת מהן יש לה בנים יותר שנוטלים לפי ערך כב"ד או אם ישאר לגדולה יותר מכל סך הקטנה אז נוטלת בתורת כב"ד וצ"ל דס"ל דלא נתקן תקנת כב"ד אלא בהניח קרקע כדי שתי כתובות ולא מקצת ואע"ג דכתב המגיד גבי חוב דגם לחצאי' תיקנו כב"ד היינו משום דעכ"פ בשעת מיתה הי' כדי כב"ד דהא קי"ל דבע"ח מכאן ולהבא הוא גובה ומ"מ מאי דמשמע מדבריהם דאם לאחר גביית החוב אינו מגיע לשתי הכתובות חולקים לשתי הכתובות לפי ערך משמע דאפילו כתובה אחת מוקדמת לחברתה אין בה דין קדימה צ"ע דמנ"ל דכיון דאמרינן דככתובה שוי' רבנן י"ל דהמוקדמת קודמת ואע"ג דקי"ל ירתון חנן י"ל דהיינו לענין לטרוף ממשעבדי אבל עכ"פ ה"ל כמלוה ע"פ מוקדמת וצ"ל דלשון ירתון משמע דלכל מילי הוי כירושה בעלמא:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה