הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קיא · א
(סעיף א' וי"א שאף התוספת בכלל) האחרוני' תמהו ע"ז דהא גמרא מפורשת בר"פ אע"פ דתנאי כתובה ככתובה. ונראה דמשמע מדברי הטור דגם אם הוסיף לה אחר הנשואים על כתובתה אע"ג דלא שייך בזה טעם שאמרי' בגמרא א"כ אב נמי ממנע ולא כתב מ"מ לא פלוג רבנן מדכתב הטור בתחלה כתובה ונדוניא ואח"כ כתב ותוספת שהוסיף לה משמע כנ"ל אלא דאני מסתפק אם נימא דבשעה שנותן לה תוספת כתובה אז מתחיל החיוב ובאותו זמן שמוסיף לה הוי כאילו כתב לה בנין דכרין דיהווין וכו' א"כ נ"מ מזה דבנים שנולדו כבר קודם שהוסיף אינם בכלל זה כדאי' לקמן בסי' שאח"ז לענין מזונות הבנות דבת ארוסה כיון שנולדה קודם אינה בכלל דיהווין לדעת הרא"ש וא"כ ה"נ אינו בכלל דיהווין או נימא דהוי כאילו כ' לה בשעת נשואין שכל מה שיוסיף לה אח"כ יירשו כל בני' ויש לכולן חלק בהו וצ"ע. מ"מ נראה דאם נפרעת כתובה כגון שגירשה וחזר ונשאה או שמחלה לו כתובתה הראשונה וכתב לה כתובה אחר' אין להבנים הראשונים שנולדו קודם המחילה חלק בכתובה שניה כיון שנפרעת הכתובה קמייתא אז בודאי החיוב מתחיל מזמן שני: