אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן קי

סימן קט

א

(סעיף א' כותבי' שובר לאשה וכו') הנה התוס' בב"ב דף קס"ו כתבו דהא דלא חיישי' שמא תכתוב ליתן בניסן ולא תתן עד תשרי היינו כדמשני בב"מ דף כ"ו גבי המוציא שובר אי משום דשמואל דיכולה למחול או משום דאביי דאמר עידיו בחתומיו זכין לו ולפי מאי דקי"ל בח"מ סי' ל"ט כהרי"ף והרמב"ם דס"ל דלא כאביי ע"כ צ"ל דטעמא הוא משום דשמואל אך לפמ"ש הרא"ש בב"ח שם דהא דלא חיישי' שמא מכרה כתובתה במעמד שלשתן דאינה יכולה למחול הוא משום דכתובה כשהיא תחת בעלה אינה עומדת לגבות ואינה נמכרת במעמד שלשתן אם כן היה נ"מ לדינא דאין כותבין שובר לאשה אלא כשהיא תחת בעלה אבל כשגירשה אין כותבים אלא דאכתי קצת קשה דאפי' כשהוא תחת בעלה למה כותבין ניחוש שמא יגרשה ואח"כ תמכור הכתובה במעמד שלשתן וממתני' דסוף ב"ב אין כ"כ ראיה כמ"ש התוס' שם דאיכא לאוקמא בשטר הקנאה וצ"ל דלא חיישינן כולי האי דשמא תתגרש ושמא תמכור במעמד שלשתן ולפמ"ש התו' בב"מ שם תירוץ אחר דליכא למיחש למעמד שלשתן דכיון שהבעל שתק בשעת מעמד שלשתן שוב אינו יכול להוציא השובר א"ש טפי דאפילו גירשה כבר יכולים לכתוב ועיין בטור בסי' זה דמשמע דמיירי אפי' אחר גירושין וכן מוכח מהא דקי"ל בח"מ סי' ס"ה סעיף י"ח במוצא שובר בשוק דאם המלוה מודה יחזיר ללוה ולא חיישינן למכר במעמד שלשתן ועיין בש"ך סי' ס"ו בעיקר דין זה דמעמד שלשתן אם יכול למחול:

ב

(ובלבד שיהא מכירה) והטור כתב והוא שיכיר שם האשה ושם בעלה וכ הוא בש"ס אבל אם אין מכיר שם בעלה חיישינן שמא יש אשה אחרת ששמה כשמה ועיין בב"ש דאפילו באין מוחזק לנו שיש עוד אחת חיישינן ועיין לקמן סי' ק"כ. ולכאורה קשה דמאי שנא שובר משט"ח דקי"ל דכותבין שט"ח ללוה כשמכירין את הלוה אע"פ שאין מלוה עמו ולא חיישינן שיש עוד אחד ששמו כשמו מיהו ז"א דהתם אפילו יש אחר אין המלוה יכול לתבעו כדין שני יוסף בן שמעון שהוחזקו בעיר אחת דאין מוציאין שט"ח עליהם משא"כ הכא כשכותבים שם בעלה שפיר יש לחוש שמא כתבה שם בעלה של אשה אחרת ששמה כשמה ויוציא עלי' זה השובר ויהי' מוכח מתוך השובר משם בעלה ולפ"ז אצ"ל דכשמכירים גם שם הבעל לא חיישינן כולי האי כמ"ש הח"מ והב"ש אלא דבכה"ג ליכא חשש כלל שלא יוכל להוציא השני על אשתו השובר כדין שני יב"ש ונפקא מיניה מזה דאם אין כותבין שם הבעל בשובר אלא כותבין סתם קבלתי מבעלי א"צ להזכיר שם הבעל דאם יש עוד אשה ששמה כשמה לא יוכל הבעל להוציא עלי' כיון שאין מוכח, בשובר הדר הוי כדין שני יב"ש דאין מוציאים שובר עליהם. ולפ"ז יש לומר דלכך כתב הש"ע סתם והוא שיהא מכירה לבד דהיינו בכהאי גוונא שלא יזכרו בו שם בעלה כלל דאז אין חשש כלל:

ג

(שם והבעל נותן שכר סופר) כתב הב"ש נראה דאפילו לשיטת הפוסקים דגוב' הכתובה אפי' אין הכתובה בידה אפילו במקום שכותבין כתובה מ"מ א"ב הבעל לשלם דאם היתה מחזרת לו הכתובה לא הי' צריך להשובר כיון שהכתובה בידו ובהג"א לא משמע הכי עכ"ל ונראה טעם הג"א דאין ראי' ממה שהשטר כתובה בידו די"ל דצוה הבעל לכתוב שתי כתובות בשעת נשואין והחזיק אחד לעצמו וא"כ שפיר יכולה לתבעו וצריך לשובר:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה