אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן קט

סימן קח

א

(סעיף א' ידה על העליונה) ועיין בח"מ סי' רנ"ג דבבע"ח אין לו אלא חובו והוא מבואר שם בבעה"ת סימן נ"ט ואי' שם שני טעמים האחד משום דמיחזי כריבית וכן הוא בטור שם א"כ נראה דה"ה בנדוניא הדין כן דאם אמר שתטול איזה סך בנדוניא אין לה אלא נדוניא דיש בו משום ריבית ועמ"ש לעיל סי' ס"ו אך לפי טעם הנ"ל שם בבעה"ת משום דדעתו של אדם קרובה לאשתו ולבנו א"כ ה"ה בנדוניא ידה על העליונה וצ"ע:

ב

(סעיף ב' הא דאמרי' וכו'). משמע דכוונתו למ"ש הרמב"ן דבמחלק ואמר טלי בכתובתך הפסידה כתובתה כדס"ל לר"י ב"ח בב"ב דף קל"ב ולא כמשמעות הב"ש דהטעם הוא משום דלאחר תקנת הגאונים אין לחלק בין נתן לה קרקע או מטלטלים וזה אינו חדא דא"כ למה כתב דין זה דוקא כשאמר בכתובתה ותו דהא כבר נתבאר משפטו בסי' ק"ט ושם לא הזכיר מנתן לה מטלטלים לאחר תקנת הגאונים ותו דהא כ' הח"מ בנתן ליורשים קרקע לא מהני אפי' לאחר תקנת הגאונים אלא פשוט דכוונתו לדעת הרמב"ן שהביא בב"י אבל הראב"ד חולק על זה וס"ל דאפילו במחלק ואמר טלי בכתובתך לא הפסידה וידה על העליונה ולכאור' צריך לומר ע"כ דלית לי' סברת הרמב"ן דבכה"ג שאמר טלי אין שייך לחלק בין קרקע למטלטלין א"נ צ"ל דלא קיימא לן כריב"ח דכיון דאמר שמואל דדוקא במחלק לפני' ושותקת ולפירש רשב"ם ס"ל לר"נ כוותיה והלכתא כוותי' בדינא ומיהו משמע מלשון הראב"ד דבכתובה עדיף טפי דאילו לא אמר בכתובתה מפסדת משו' דשמעה ושתקה לצוואתו והיינו כדעת הראב"ד לעיל סי' ק"ו א"נ דס"ל דלאחר תקנת הגאונים מהני מה שחלק וכתב לה במטלטלין וכ"ש לפמ"ש לעיל סי' ק"ו דהיכא דבאה לגבות ממטלטלין ודאי דמהני כשנתן לה מטלטלין והיכא דאמר שתטול בכתובתה עדיף טפי ומנ"ל הא ונראה לפענ"ד ליישב דס"ל דע"כ לא קאמר ריב"ח אלא לפי דברי ת"ק למאי דסליק אדעתי' דת"ק ור' יוסי לא פליגי אבל למאי דמסיק דת"ק פליג על ר' יוסי וס"ל דקיבלה לבד לא מהני משום דאמרינן נחת רוח עשיתי לבעלי כפי' רשב"ם א"כ היינו דוקא במוחלת השיעבוד לבד כמ"ש לעיל סי' ק"ו אבל במוחלת הכתובה לגמרי מודה דלא שייך בזה נחת רוח כמ"ש שם והטעם משום דכל הנשים יש להן כתובה א"כ אם אמר טלי לה בכתובתך ודאי דהפסידה לגמרי ואינ' נוטלת אפי' מנכסים שנפלו לו אח"כ דהא כשאינו מחלק אמרי' דידה על העליונה ואינה נוטלת שניהן משום דפירוש ל' בכתובתה הוא שתאבד כתובת' במתנה זו א"כ ה"נ כן הוא ועד כאן לא קאמר בגמרא אילו קנה נכסי מי לא משתעב' אלא במחלק סתם דהטעם הוא דמחלה להמקבלים שיעבוד לבד אבל במחלה על ידי שאמר לה טלי זה בכתובתך משמע דאבדה לגמרי וא"כ לא שייך נ"ר עשיתי לבעלי ולמה לא מהני קיבלה לבד אע"כ לפי מאי דמסיק דר' יהודא מפרש דת"ק מיירי נמי כשקיבלה ע"כ לא מיירי דאמר בלשון זה טלי בכתובתך א"כ אף ר' יוסי דקאי על ח"ק וס"ל דבחדא סגי או בקיבלה לבד או במחל' לבד לא מיירי נמי מזה ומה"ת נימא קולא זו באמר בכתובתה דתמחול הכתובה לגמרי כיון דלא מצינו כלל מחיל' לגמרי בש"ס רק מחילה שיעבוד ע"י מחל' והיתה שם ומה שהקשה הב"ש על הראב"ד ז"ל דאם כן הא דאמר בסוף פרק נערה במזונות קצץ לה מזונות אפי' נימא דמיירי במחלק הא ס"ל בכתובה ידה על העליונה לא קשה מידי דהתם שאני דמיירי שקיבלה בפירוש וכר' יוסי וכן פירש"י ובזה בודאי מהני מחילה גמורה דלא גרע מה דאמר לה בכתובתה או במזונותי' דמחילה לגמרי עדיפא טפי דלא שייך בי' נחת רוח עשיתי לבעלי דכל הנשים יש להן כתובה ומזונות ולא קאמר הראב"ד אלא במחלק דאינו אלא מטעמא דהוי הוכחא דמחל' על זה קאמר דלא קי"ל הכי ובזה יש ליישב גם דברי הב"ח דא"צ לומר במחלק כלל כ"ז כתבתי לפי הנראה מדברי הב"ש אך הב"י בח"מ סו' רנ"ג דרך אחרת יש לו שכתב דהראב"ד מיירי שהכתובה פחותה ממתנתו אבל כשהכתובה עודפת לאו כל כמיני' ודבריו צ"ע דא"כ מאי זה שכתב הראב"ד אם לא אמר בכתובה דודאי אי אפשר לומר דאם אמר בכתובתה תטול שתיהן וכיון דבל"ז ידה על העליונה דנוטל' הסך העודף יותר א"כ מה שיש חילוק באומר בכתובתה וצ"ל דגרס אפי' אם לא אמר בכתובה ר"ל דאינה נוטלת שניהן אפי' אם אמר סתם וכ"ש אם אמר בכתובתה וצע"ג:

ג

(סעיף ג' ויש מי שאומ' דהוי מתנתה לבד מכתובת') לכאורה נראה דהא דאי' לעיל סי' ק"ו ס"א אבל מהנכסים שיבואו לו אח"כ גובה וכו' תליא בפלוגתא זו דלדעה קמייתא הא דקאמר גובה מהם היינו שמנכים המתנה והמותר גובה. אבל ליש מי שאומר הוא כמשמעו שגובה כל הכתובה מיהו יש לומר דהתם שאני כיון שמחל' השיעבו' משאר נכסים נתן לה מחנה זו חוץ מכתובתה אפי' לדעה ראשונה ובזה א"ש הא דקאמ' קם ריב"ח דוקא ומקולי כתובה שנו כאן (והרשב"ם נדחק דקאי אכולהו) ולפמ"ש י"ל דלרב ושמואל אף דהוי קולא מצד אחד שמחלה השיעבוד מ"מ איכא נמי מעליותא בנכסים שיבואו אח"כ דגובה כל הכתובה חוץ מתנה זו משא"כ בבע"ח דאינו גובה שניהן אבל לריב"ח דמוקי באומר טלי לכתובתך כבר כתבנו לעיל בסמוך דמוחלת לגמרי הכתובה אפי' מנכסים שיבואו שפיר קאמר מקולי כתובה שנו כאן ואין להקשות דלפ"ז שנותן לה קרקע זו חוץ מכתובתה בשביל שמוחלת השיעבוד אם כן קשה הא לת"ק לא מהני קיבלה משום דאמרי' נחת רוח עשתה ואמרי' לעיל סימן צ' סעיף י"ז דאם קיבלה הדמים בעצמה לא אמרי' נ"ר משום דה"ל כתלי' וזבין ע"ש בח"מ א"כ ה"נ כיון שנתן לה קרקע להוי כתליא וזבין ולמה בעי' דוקא לת"ק בלא שיור ודוקא שהיתה שם הא בקיבלה ונתן לה קרקע סגי ז"א דהא מיירי אפי' בקרקע כל שהו' וע' בח"ח סי' ר"ה ואף דקי"ל שאין אונאה לקרקעות מכל מקום ביותר מפלגא לא מהני כדקי"ל בח"מ סי' רכ"ז וצ"ע:

ד

(סעיף ד' בהג"ה ויש אומרים דאם נתן לה במתנה וכו') הקשה הב"ש דהא לעיל סי' צ"ט מבואר דדבר שנותן להתנאות שמין לה בכתובה ונדחק דמיירי שהוא פי' חוץ מכתובה ולענ"ד נראה דהתם מיירי בבגדים שעושה מרצונו הטוב לאחר נשואין וכיון דתלוי בדעתו שפיר אמרי' שלא הקנה לה כי אם בהיותה תחתיו להתנאות בו אבל מה שהוא מחייב בשעת נשואין דחשיב למהרי"ו כמכירה לא שייך זה כיון דהוא מדעת' ג"כ דעי ז נשאת לו לא שייך לתלות בדעתו הוקנה לה לעולם וכה"ג כתב הב"ש עצמו בסי' צ' ס"ק נ"ב לחלק בין בגדים שעשה לה חמי' מחמת החיוב בעת השידוך ובין מה שעשה לה בעלה מרצונו הטוב. עוד כ' הב"ש לתרץ קושיית הט"ו מהא דקי"ל בח"מ דהמוכר את הקרון מכר את הפרידות אם היו קשורים והוא מתרץ דדמי למכר החמור לא מכר השק והקשה אטו במתנה קנה שם השק. ולכאורה נראה דבין במכר בין במתנה לא זכה המוציא ותמיהני במ"ש בלשון לכאורה נראה הרי מפורש בח"מ ס"ס ר"ך דבמטלטלי' אין חילוק בין מוכר לנותן. שוב ראיתי בט"ז שהקשה כן על מהרי"ו. ומיהו לפענ"ד נראה דס"ל למהרי"ו דהחילוק הוא בין שדה בית ועיר ובין הנך דפרק המוכר את הספינה במטלטלי' משום דהתם הם לעולם בתוך השדה אפילו שלא בשעת מלאכה לכך אמרי' בנותן נתן כל מה שבתוכה כמ"ש הרמ"א בס"ס רט"ו וכל שחוצה לה אינה בכלל מתנה ע"כ כל הני הנהו דפ' המוכר את הספינה במטלטלי' אע"ג דבשעת המכירה הם קשורים או לבוש בהם מ"מ עשוין להתפרק זה מזה שלא בשעת מלאכה לכך אינם בכלל אפי' בנותן בשעה שהיו קשורים. ולפ"ז שפיר כתב מהרי"ו והרמ"א ז"ל דהנהו צמידים שהם מחוברים בבגדים לעולם אפי' שלא בשעת מלאכה ודמי ממש לשדה דבנותן הכל נתן אלא דס"ל דוה דמי לסדן ושקמה דאינה בכלל מכירה כמבואר שם בתשובה מיהו בטור ח"מ סי' ר"ך משמע דס"ל דטעם החילוק בין מוכר לנותן בקרקעות ולא במטלטלים הוא משום דקרקעות חשיבי אבל ברשב"ם והרא"ש ושאר פוסקים אינו מפורש הטעם וסבירא ליה למהרי"ו ורמ"א ז"ל הטעם כמ"ש:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה