הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קטו · כב
(סעיף ז' לפיכך משביעה וכו') כבר כתבנו לעיל דהא דמשביעה נתקשה בו הה"מ ולענ"ד נראה דמיירי ביש רגלי' לדבר שזינתה ולא דחי לאמנה וריבית ונלענ"ד דהוא מוכרח אבל בדבר אחר א"י להשביע והיינו כמ"ש הכ"מ דע"פ אחר ר"ל שאין אותו אחר לפנינו אלא שהוא אחר ששמע מפי אחר וכ"ש מפי קרוב דמיירי ביה בריש דבריו שא"י להשביעו ובזה מיושב קושיית הח"מ דקי"ל דיכול להשביע בספק ע"פ העד דהיינו דוקא כשהעד לפנינו (מיהו מ"ש הכ"מ במתני' דע"א מעידה שהיא פרוע דמיירי דוקא בטוען ברי אינו מובן) וכבר כתבנו בחידושינו דף פ"ו דכן משמעות הפוסקים וח"ש הב"ש דעל הרב רמ"א קשה דפסק בס"ס ע"ה דיכול להשביעה ע"פ קרוב ז"א דלא פסק שם אלא שבועת היסת אבל בנשבע ונוטל בנק"ח י"ל דמודה דא"י להשביע בספק ומסיים הרמב"ם אלא ע"י גלגול א"כ ע"כ צ"ל דמיירי ביש רגלים לדבר דאל"ה אין מגלגלין בטענת ספק של תובע כמ"ש המחבר בח"מ סי' צ"ד סעיף ב' ודלא כח"מ שהביא פי' רחוק בדברי הרמב"ם ועוד נר' דאפי' לפי הגירסא בדבר אחר א"י להשביעה יש ליישב שא"י להשביעה על זנות אחר שלא ראה. דאף שזינתה עם זה ח"מ על איש אחר ה"ל טענת שמא אא"כ יש רגלי' לדבר יכול לגלגל. ועיין ב"ש סי' י"ח ס"ק ד':