אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן קטו · יא

י

(שם שהתרה בה תחלה) כתב הד"מ דנראה מתשו' מהר"ם דצריך להתרות בה שתפסיד הכתובה ולכאורה היה נראה דמוכח כן מדפליגי ב"ש וב"ה בפ' ארוסה במתו בעליהם עד שלא שתו אם נוטלת כתובה אע"ג דהוי קינוי וסתירה דה"ל כעוברת ע"ד כדאמרי' בר"פ ארוסה דף כ"ה וא"כ בל"ו אבדה כתובתה משום עוברת ע"ד אע"כ דקינוי לא הוי כהתראה ומ"ש בר"פ ארוסה דמקנין לאשת חרש לפוסלה מכתובתה היינו ע"כ דבאמת הקינוי הוא לפוסלה מכתובתה בפירוש ועיין בתוס' ביבמות דף ל"ח ע"ב שנתקשו בזה ותירצו דכל שיכולה לשתות לא ה"ל כעוברת ע"ד ולכאורה הוא דחוק דעכ"פ עברה ע"ד ולמהר"ם לק"מ אך קשה דא"כ מאי קמבעיא ליה בעוברת ע"ד אי צריכה התראה תפשוט מפלוגתת ב"ש וב"ה דלא הפסידה כתובתה מטעם עוברת ע"ד וע"כ מוכח דצריך התראה ודוחק לומר דה"א דבאמת טעמא דב"ה משום עוברת ע"ד דאכתי קשה מ"ט דב"ש אלא נראה דבאמת קינוי וסתירה דסוטה א"צ להיות יחיד גמור שאסור חן התורה דהא קי"ל בעלה בעיר אין בה משום יחוד ולא מצינו גבי סוטה שתהיה הסתירה דוקא כשאין בעלה בעיר ואין איסור יחוד תלוי בקינוי דהא כתב הרמב"ם דמקנין אפי' על שני אנשים ומקנין אפי' ע"י אבי' ופ"י אחי' ומ"ש בש"ע לעיל סי' כ"ב דאם קינא לה אסורה אפי' בעלה בעיר היינו מפני איסור הקינוי וסתירה שתאסר לבעלה כמו שיבואר לקחן ואף לדעת רש"י ז"ל דאפי' בעלה בעיר אסור ליחד אלא דאין לוקין מ"מ במקום רואים או בפני בעלה שאני דאימתן עליה פן יכנסו ועיין לעיל סימן כ"ב בבית שמואל סעיף קטן י"א ובזה נלענ"ד לפרש הא דאמרי' בברכות דף ל"ח שאמרה חנה אלך ואסתתר בפני בפלי ר"ל שח"ו לא תעבור על יחוד אלא בפני בעלי בענין שלא יהיה יחוד א"כ משכחת קינוי וסתירה אפי' בלא עוברת ע"ד ומה דפשוט בסוטה מארוסה ואלמנה לכ"ג ובאשת חרש היינו משום דמשמע דמקנאי' להם משום איסור היחוד דאל"ה למה יקנאו להם אך משמעות המשנה בסוטה ד' ז' אם אמרה טמאה אני שוברת כתובתה משמע כדברי התוס' שכל שהיא רוצה לברר שהיא טהורה ע"י שתיית המים אינה מפסדת כתובה וכן משמעות בר"פ ארוסה דכל שאין בעלה רוצה להשקותה נוטלת כתובה ודוחק לאוקמי כל הני מתני' דוקא בלא איסור ייחוד ולשיטת מהר"ם הוא מטעם שלא היה התראה על הכתובה ונראה דס"ל דאף דלא פשיט דצריכה התראה מכל המשניות אלו משום דה"מ לשנויי כמ"ש התוס' או כמ"ש אבל למסקנא א"צ לזה מ"מ נראה דלמהר"ם אפי' היא רוצה לשתות נהי כיון שהיא אומרת אשתה אין להפסידה כתובתה מ"מ מצוה לגרשה דאין שייך לומר בשביל שלא אחר שתפסיד כתובה לא יהיה מצוה ואפשר אפי' לשיטת התוספת כן שוב מצאתי במשנה למלך ס"ב מסוטה שכתב קצת מזה ולא ראה דברי התוס' הנ"ל (ובזה אמרתי בישיבה לתרץ קושיית התוס' בסוטה דף כ"ו בד"ה אמר לו ר' ישמעאל וכו' ולענ"ד נראה דודאי א"א לומר שהערמה זו יהיה בידיעת בעלה שגם הוא יערי' לקנאות לה דז"א דא"כ בטלה באמת הקינוי ואי משום שלא תהיה לעז על המים בפני העולם ז"א דהעולם יסברו שהבעל אינו מנוקה מעון כמ"ש הרמב"ן דאם בעל ביאה אסורה מימיו לא יבדקו המים וע"כ שהלעז הוא לגבי הבעל עצמו שיודע בעצמו שהוא מנוקה מעון וא"כ ל"ל שהבעל יערי' אלא ע"כ שהם יסתירו בפני בעליהן ולפ"ז י"ל דבמקום דליכא איסור יחוד אין חשש באמת אם יעשו כן ואם באיסור יחוד הא מצוה על הבעל לגרשה ותירא לנפשה פן יגרשה משא"כ בעקרות מיירי בענין שהדין הוא לגרשה וכ"ש בבעל שלישי שתצא בלא כתובה כדאיתא לקמן סי' קנ"ד שפיר החשש שיסתרו א"ע שלא בידיעת הבעל כי יאחרו אולי לא יגרשום בעליהם וישקה אותם משא"כ ביולדת בצער קצרתי כי כבר יצאתי מן הכוונה בכאן) ועיין בב"ש שכתב דמשמע מרש"י בסוטה שם דפי' אבעיא בעוברת ע"ד אי צריך התראה היינו בעוברת ע"ד יהודית ולענ"ד נראה דלדעת רש"י בפ"ק דשבת דף י"ג דיחוד אסור חן התורה דלאו אסמכתא הוא אלא לימוד גמור א"כ מוכח דאפי' בעוברת ע"ד משה צריכה התראה דהא פשיט שם בסוטה מקינוי וסתירה דהוי איסור יחוד וע"כ צ"ל דרש"י לרבותא קאמר דאפי' בדת יהודית מבעיא ליה אי בעיא התראה:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה