אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן קט · ב

א

(סעיף ב' הא דאמרי' וכו'). משמע דכוונתו למ"ש הרמב"ן דבמחלק ואמר טלי בכתובתך הפסידה כתובתה כדס"ל לר"י ב"ח בב"ב דף קל"ב ולא כמשמעות הב"ש דהטעם הוא משום דלאחר תקנת הגאונים אין לחלק בין נתן לה קרקע או מטלטלים וזה אינו חדא דא"כ למה כתב דין זה דוקא כשאמר בכתובתה ותו דהא כבר נתבאר משפטו בסי' ק"ט ושם לא הזכיר מנתן לה מטלטלים לאחר תקנת הגאונים ותו דהא כ' הח"מ בנתן ליורשים קרקע לא מהני אפי' לאחר תקנת הגאונים אלא פשוט דכוונתו לדעת הרמב"ן שהביא בב"י אבל הראב"ד חולק על זה וס"ל דאפילו במחלק ואמר טלי בכתובתך לא הפסידה וידה על העליונה ולכאור' צריך לומר ע"כ דלית לי' סברת הרמב"ן דבכה"ג שאמר טלי אין שייך לחלק בין קרקע למטלטלין א"נ צ"ל דלא קיימא לן כריב"ח דכיון דאמר שמואל דדוקא במחלק לפני' ושותקת ולפירש רשב"ם ס"ל לר"נ כוותיה והלכתא כוותי' בדינא ומיהו משמע מלשון הראב"ד דבכתובה עדיף טפי דאילו לא אמר בכתובתה מפסדת משו' דשמעה ושתקה לצוואתו והיינו כדעת הראב"ד לעיל סי' ק"ו א"נ דס"ל דלאחר תקנת הגאונים מהני מה שחלק וכתב לה במטלטלין וכ"ש לפמ"ש לעיל סי' ק"ו דהיכא דבאה לגבות ממטלטלין ודאי דמהני כשנתן לה מטלטלין והיכא דאמר שתטול בכתובתה עדיף טפי ומנ"ל הא ונראה לפענ"ד ליישב דס"ל דע"כ לא קאמר ריב"ח אלא לפי דברי ת"ק למאי דסליק אדעתי' דת"ק ור' יוסי לא פליגי אבל למאי דמסיק דת"ק פליג על ר' יוסי וס"ל דקיבלה לבד לא מהני משום דאמרינן נחת רוח עשיתי לבעלי כפי' רשב"ם א"כ היינו דוקא במוחלת השיעבוד לבד כמ"ש לעיל סי' ק"ו אבל במוחלת הכתובה לגמרי מודה דלא שייך בזה נחת רוח כמ"ש שם והטעם משום דכל הנשים יש להן כתובה א"כ אם אמר טלי לה בכתובתך ודאי דהפסידה לגמרי ואינ' נוטלת אפי' מנכסים שנפלו לו אח"כ דהא כשאינו מחלק אמרי' דידה על העליונה ואינה נוטלת שניהן משום דפירוש ל' בכתובתה הוא שתאבד כתובת' במתנה זו א"כ ה"נ כן הוא ועד כאן לא קאמר בגמרא אילו קנה נכסי מי לא משתעב' אלא במחלק סתם דהטעם הוא דמחלה להמקבלים שיעבוד לבד אבל במחלה על ידי שאמר לה טלי זה בכתובתך משמע דאבדה לגמרי וא"כ לא שייך נ"ר עשיתי לבעלי ולמה לא מהני קיבלה לבד אע"כ לפי מאי דמסיק דר' יהודא מפרש דת"ק מיירי נמי כשקיבלה ע"כ לא מיירי דאמר בלשון זה טלי בכתובתך א"כ אף ר' יוסי דקאי על ח"ק וס"ל דבחדא סגי או בקיבלה לבד או במחל' לבד לא מיירי נמי מזה ומה"ת נימא קולא זו באמר בכתובתה דתמחול הכתובה לגמרי כיון דלא מצינו כלל מחיל' לגמרי בש"ס רק מחילה שיעבוד ע"י מחל' והיתה שם ומה שהקשה הב"ש על הראב"ד ז"ל דאם כן הא דאמר בסוף פרק נערה במזונות קצץ לה מזונות אפי' נימא דמיירי במחלק הא ס"ל בכתובה ידה על העליונה לא קשה מידי דהתם שאני דמיירי שקיבלה בפירוש וכר' יוסי וכן פירש"י ובזה בודאי מהני מחילה גמורה דלא גרע מה דאמר לה בכתובתה או במזונותי' דמחילה לגמרי עדיפא טפי דלא שייך בי' נחת רוח עשיתי לבעלי דכל הנשים יש להן כתובה ומזונות ולא קאמר הראב"ד אלא במחלק דאינו אלא מטעמא דהוי הוכחא דמחל' על זה קאמר דלא קי"ל הכי ובזה יש ליישב גם דברי הב"ח דא"צ לומר במחלק כלל כ"ז כתבתי לפי הנראה מדברי הב"ש אך הב"י בח"מ סו' רנ"ג דרך אחרת יש לו שכתב דהראב"ד מיירי שהכתובה פחותה ממתנתו אבל כשהכתובה עודפת לאו כל כמיני' ודבריו צ"ע דא"כ מאי זה שכתב הראב"ד אם לא אמר בכתובה דודאי אי אפשר לומר דאם אמר בכתובתה תטול שתיהן וכיון דבל"ז ידה על העליונה דנוטל' הסך העודף יותר א"כ מה שיש חילוק באומר בכתובתה וצ"ל דגרס אפי' אם לא אמר בכתובה ר"ל דאינה נוטלת שניהן אפי' אם אמר סתם וכ"ש אם אמר בכתובתה וצע"ג:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה