אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן קו · ד

ג

(ושתקה כשנודע לה וכו') הנה במתני' ס"ל לת"ק בכותב דהיינו מחלק איבדה כתובתה. ובברייתא מפרש ר' יהודא דברי ח"ק דבעי' עוד שני דברים דהיינו שהיתה שם ושקיבלה אבל היתה בלא קיבלה או קיבלה ולא היתה לא מהני ור' יוסי פליג במתני' דקיבל' מהני בלא כתב ור"נ אמר שם כיון שעשאה שותף בין הבנים אבדה כתובתה ונחלקו בזה דרש"י ורשב"ם ז"ל ס"ל דר"נ פסק כר' יוסי וס"ל דלר' יוסי קבלה בלא כתב וכתב בלא קיבלה שוין ובחדא סגי (ועיין במס' ביצה דף ל"א ע"א גבי אם יש לה פותחת כתבו התוס' שם דמשמע מלשון אם יש לה פותחת אפי' בסוף תחום שבת דאם הוא סמוך לא בעי פותחת וה"ה הכא משמע מלשון אם דבכתב לא בעי' קיבלה) אלא כיון דלא בעינן פי' ר' יוסי דלא שהיתה שם משמע להו דבעינן בכתב גם שהיתה שם כפשט' דלישנא דש"ס דקאמר לעיל משום דכתב לה אבדה כתובתה וכו' ומשני שמואל במחלק לפני' והיינו שהיתה שם ולא נתפרש בדבריה' ז"ל בקיבלה לבד אי בעי' שהיתה שם ולכאורה י"ל דס"ל דגם בקיבלה בעינן שהיתה שם דהא משמ' מדברי ר' יהודא דמעלה דהיתה שם שוה למעלה דקיבלה עלי' מדנקט דזה בלא זה לא מהני בתרווייהו ולא נקט דקיבלה בלא היתה שם לא מהני ונילף אידך מיני' משמע דקמ"ל דשוי' הן וכן כתבו התוס' שם דיוק זה בד"ה מכלל דת"ק וכו' וקשה דאי קבלה עדיפא וכו' ע"ש א"כ כיון דמשמע להו דמעלה דכתב בעי נמי מעלה דהיתה שם הרי דהיתה לחוד לא מהני וה"ה דקיבלה לחוד לא מהני וע"כ צ"ל דקיבלה והיתה בעי' לר' יוסי. ומה דלא נקט היתה סמך על הת"ק דמיירי נמי בהיתה. מיהו י"ל דס"ל דקיבלה לחוד עדיפא כמו כתב והיתה שם חדא דמשמעות דברי ר' יוסי כן דאי סמך על הת"ק לא הוי צריך לומר אם קיבלה עלי' דהא ח"ק מיירי בקבלה עלי' והיתה שם כדמפרש ר' יהודא ולא הל"ל אלא אע"פ שלא כתב לה אבדה כתובתה וכדמפרש ר' יוסי קבלה ולא פי' היתה שם משמע דקיבלה מהני אפי' בלא היתה שם ועוד נראה דמוכח כן דהא כתבו התוס' דהא דמקשה מכלל דתנא קמא כתיבה וקבלה בעי' היינו משום דקאמר ר"י אף על פי משמע דאתי להקל ופשיטא ליה דקבלה עדיפא כמו כתובה. וכיון דקאמר תיובתא דכולהו תיובתא קאי נמי על שמואל דמפרש לתנא קמא בהיתה שם ושתקה על כרחך צריך לומר דפשיטא ליה דקבלה עדיפא כמו כתב והיתה שם. מכל מקום נראה דאין מזה קושיא די"ל דקבלה והיתה שם שוין אלא דהקושיא הוא לשמואל משום דמשמע לי' כיון דת"ק לא פי' שהיתה שם אלא דשמואל מפרש דמיירי בזה א"כ ה"ה ר' יוסי מיירי נמי בקבלה עלי' והיתה שם ג"כ וזה בודאי עדיפא כמו כתב והיתה שם. וכיון דמוכח מדברי ר' יהודא דקיבלה והיתה שוין כנ"ל. ממילא נכון דלרש"י ורשב"ם ז"ל אפילו בקיבלה עלי' בעי' נמי שהיתה שם וכן משמעות דברי הב"ש והנה שיטת הרמב"ם והרא"ש ז"ל הוא דר"נ לא בעי היתה שם וסגי במחלק לבד כדקאמרי' כיון שעשאה שותף והיינו דר"נ מפרש דברי ר' יוסי כן וכבר כתב דמשמעות דברי ר"י כן מדהזכיר קבלה שלא נזכר בדברי ח"ק ולא הזכיר היתה שם ודלא כב"ש שהקשה עליהם מלישנ' דר"י. מיהו הא קשיא לי לפי שיטתם דהא מוכח מקושיית הש"ס מכלל דת"ק כתיבה וקבלה בעי דקבלה לחוד עדיף כמו כתב והיתה שם דאל"כ לא מקשה שמואל מידי וא"כ מנ"ל לר' נחמן דס"ל לר' יוסי דכתיבא לחודא מהני אפילו בלא היתה דזה אינו במשמע דברי ר' יוסי כלל דנהי דנקבלה לחוד מהני אבל כתיבה הוא דוקא כשהיתה שם דאז הוא דהוי כמו קבלה ואין לתרץ כמו שכתבנו לפירש"י ורשב"ם דמשמע דר' יוסי בעי נמי קבלה והיתה שם דא"כ הדרא קושיית הב"ש יותר דמנ"ל באמת דקבלה לחוד מהני. וצ"ל דס"ל דנהי דמוכח מהמקשה כן מ"מ מדמסיק ברייתא דר"י דס"ל בין היתה בין קיבלה דמשמע דהיתה וקיבלה שוין הם כנ"ל וכיון דמשמע להו מדברי ר' יוסי בקיבלה לא בעי' היתה מדלא הזכור כנ"ל ממילא דהיתה לבד מהני נמי וממילא דע"כ צ"ל דכתיבה לחוד מהני מיהו זה דחוק ויותר י"ל דס"ל דהא דקאמר תיובתא דכולהו היינו משום הברייתא דר' יהודא אבל בתחלה אין הקושיא לשמואל. יצא לנו דמוכרח משיטתם דהיתה לבד מהני דמזה הוכיחו דכתיבה לחוד מהני והוא שיטת הראב"ן בהג"ה דשתיקה בהיתה שם מהני והיש חולקים ע"כ ס"ל כשיטת רש"י ורשב"ם וכ"כ הב"ש:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה