הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קו · ג
(שם בין בריא וכו') והרי"ף והג"א כתבו דלא הפסידו מספיקא ונראה טעמייהו כיון דבבריא ע"כ צ"ל שהקנה להם בקנין א"כ אין באים מטעם ירושה אלא מטעם מקבל מתנה א"כ ממילא דעל המקבל להביא ראי' להוציא מחזקתה ולא שייך חוקת יורשים בזה כיון דאין להם זכות מחמת ירושה אך לפמ"ש בהג"ה לעיל סי' ק' סעיף א' דכל הנותן לבניו אפילו מתנת ברי ה"ל כירושה א"כ י"ל דה"ל חזקה כמוחלת ליורשים מיהו מדברי הרמב"ם וש"ע שם לא משמע כן וכ"כ הב"ש בסי' זה ס"ק ו' דס"ל להרמב"ם במתנ' בריא לבניו ה"ל כמו לאחרים וצ"ל דאפ"ה ס"ל להרמב"ם כיון דהנכסים בחזקת היורשי' הם כמ"ש בסי' ק"ג דלענין כתובה נכסי בחזקת יתמי קיימי אף דספיקא לאו מצד ירושה הוא אפ"ה חשיבי כמוחזקים. עוד הי' נ"ל ממשמעות דבריו דלאו מטעם ספיקא הוא משום די"ל דרבא אדברי ר"נ קאי דאמר כיון שעשאה שותף בין הבנים וכו' דבאמת קשה דמנ"ל דמיירי מתניתין בשכ"מ דהא מתני' סתמא קתני הכותב ומשמע טפי בבריא ועמ"ש לקמן בזה ואפשר לומר דמשמע לי' מדתנן כל נכסיו ולפי טעמא דר"נ כיון שעשאה שותף אפילו שייר נמי וכ"ש לפמ"ש בסמוך דמלשון כל משמע דאפילו חילק כל נכסיו הידועים לנו חיישי' שמא יש לו נכסים במדה"י כדס"ל לר"נ עצמו גבי שכ"מ. ומטעם כבוד שעשאה לה אין שייך לחוש לזה ע"כ ב"ל דמיירי במתנת שכ"מ דבעינן כל נכסיו דוק' לכך בעי בבריא מאי. אבל לפי מאי דמסיק טעמא דמיגו דנחית לשיורא וכו' א"כ אפילו במתנת בריא בעי' כל וי"ל דמזה עצמו נפקא לן משום דמתני' מיירי אפילו במתנת בריא. עוד כתבנו לקמן אופן אחר בדרך זה. ויותר נראה כמ"ש לעיל