הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קה · ז
(שם יכול למחול לעצמו) הקשו האחרוני' לדע' הפוסקי' דהמוחל צריך לשלם כל החוב כדין מזיק ואם כן מאו נ"מ במחילה וכן הקשו התו' בכתובות דף פ"ו בקריבתי' דר' נחמן ולענ"ד נראה דנ"מ לענין לטרוף ממשעבדי לא מבעי' מלקוחות שקנו מאביו דא"י לגבות כיון שמחל הכתובה אלא אפילו מלקוחות שלו דאין החוב מתחיל אלא משעה שמחל והזיק ואפילו מלקוחות שקנו אחר שמחל דלא הוי אלא כמלוה בע"פ כמ"ש השיך בח"מ סי' ס"ו ס"ק פ"ב. ובזה יש לתרץ קושית החו' בקריבתי' דר"נ דיש לומר שהיתה נשואה לבעל וקי"ל דבעל לוקח הוי נמצא א"י לגבות מנכסי אבי' שהם משועבדים לבעל לפירות ואפילו אחר מיתתה הבעל הוי כלוקח כדין האשה שחבלה באחרים ועיין בח"מ סי' שפ"ח באשה שמסרה דאינו גובה מן הבעל ועמ"ש לעיל סי' צ"א מיהו מ"ש בטוש"ע לבטל המקח ויירש הכתובה נראה דנ"מ נמי לגבי עצמה דלפמ"ש דהוו כמלוה בע"פ נאמן לטעון פרעתי וממילא אם טען שפרע לאמו כולה או מקצתה או שפרע ללוקח אף דכתובה ביד הלוקח נאמן במיגו דכיון שאמר בפני עדים שהוא מוחל לעצמו אם כן ממילא נאמן שפרע כולה או מקצתה במיגו שהי' אומר שפרע מה שהזיק ולפ"ז יש לתרץ נמי קושית התוס' בקריבתי' דר"נ דמיירי שהיא אומרת שאמה נפרעה. ומתורץ בזה קושיות התוס' שם דאיך נסיב ר' נחמן עצה להזיק את הלוקח שלא כדין. ולפמ"ש דמיירי שטענה שפרעה אין זה קושיא אם נסבה עצה כדי שתאומן בטענתה ובזה מתורץ גם כן קושיית התו' והרא"ש בב"מ דף כ' דנאמן להחזיר השוב' במיגו דאי בעי מחיל אפילו למ"ד דצריך לשלם להלוקח כל דמי השטר משום דנאמנת במיגו דאי בעי תמחול ואח"כ תטעון פרעתי אחר מחילה: