הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קג · ב
(לגבות כתובתה הנה הטור כתב דבניסת לא תמכור שלא בב"ד וכתב הדרישה דמוכח דבניסת לא שייך נמי טעמ' שלא תתבזה דאל"כ ה"ל להש"ס לומר דאיכא בינייהו ניסת אך לפ"ז מ"ש הש"ג והביאו הב"ש דאם ניסת על סמך המעות שייך בי' משום חינא והנה הש"ג באמת כתב כן לענין נזקקין לנכסי יתומים קטנים ע"ש בהגהת אלפסי ולכאורה הכא דפסקו כמ"ד שלא תתבזה וכיון דבניסת לא מקפיד על בזיזין אין מועיל אפי' אם תנשא על סמך זה ואינה מוכרת אלא בב"ד אך קשה לפ"ז דהל"ל א"ב איפכא בניסת על סמך זה דמשום חינא איכא וצ"ע ועוד נראה דאם מכנסת אות' קרקע עצמה לבעלה כיון דקי"ל בעל לוקח הוי ה"ל כמכרה לאחר ומהני אפי' בלא ב"ד דבזה שייך יותר משום חינא וא"ל דבמקום פסידא לא ה"ל בעל כלוקח ז"א דלא מבעי' בנצ"ב דה"ל כלוקח גמור כמ"ש לעיל סי' צ"א אלא אפילו בנ"מ נראה דלא הוי פסידא כמ"ש התוס' ונתבאר לעיל סי' צ"א לענין שומא הדרא כיון דליכא פסידא במעות לא מקרי זה פסידא אבל לפי טעם שלא תתבזה ודאי דלא שייך בזה בהכניסה לבעל אחר וקשה דה"ל נ"מ זו בהכניסה לבעל ואפשר דכיון דבהכניסה לבעל לאחר מיתה או גירושין נוטלת אותו קרקע שהכניסה ה"ל כמו שמה לעצמה א"נ דמשום ריווח ביתה ה"ל כשמה לעצמה וצ"ע: