הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קג · א
(סעיף א' מוכרת מנכסי בעלה וכו') בש"ס פליגי בה אמוראי ופסקו הרמב"ם והרא"ש כמ"ד לפי שאינו רוצה שתתבזה אשתו בב"ד ולהכי פסקו בגרושה דלא תמכור אלא בפני ב"ד והקשה הה"מ דהא בפי"ב מהל' מלוה פסק דנזקקין לנכסי יתומים קטנים לכתובה משום חינא ומחלק שם והר"ן תמה ע"ז דמנ"ל לחלק ע' בב"י והנה לפי הגירסא שלפנינו בכתובות ר' יוחנן אומר שלא תתבזה ור"י עצמו ס"ל בערכין משום חינא ע"כ בריך לחלק ביניהם ועוד נראה דהוכיח זה דגרושה אינה מוכרת אלא בב"ד מהא דאיתא בב"מ דף כ' בזמן שהאשה מודה יחזיר השובר לאיש ולא חיישינן שמא זבינתה לכתובתה משום דשמואל דאמר המוכר שט"ח וכו' וע"ש ברא"ש דע"כ מיירי שם בגרושה. (ועמ"ש לעיל רס"י צ"א ובסי' ב"ג ס"ט) א"כ אי נימא דמוכרת גרושה שדה של הבעל לצורך כתובת' ומכירתה קיים ניחוש שמא מכרה שדה של הבעל לצורך כתובת' דאז ודאי אין מועיל מחילתה כיון שכבר גבתה וכשיוציא הבעל שובר המוקדם יטרוף השדה מן הלוקח אע"כ דאינה מוכר' אלא בב"ד והב"ד אין גובין מנכסיו אלא כשמודיעי' את הבעל א"כ לא יוכל לטרוף עם השובר כיון שידע מן המכירה ושתק כדאיתא בסעיף ב' בהג"ה בכה"ג ממש דאינו יכול לטרוף מן הלוקח וצ"ל דהא דאמר בש"ס דלמ"ד משום חינא דגרושה מוכרח שלא בב"ד דצריך לשנויי הך ברייתא דב"מ כדמשני אביי התם דשובר בזמנו טורף וכיון דהרמב"ם פסק שם דלא כאביי כדאי' בח"מ סי' ל"ט סי"ג ממילא מוכח דגרושה אינה מוכרח אלא בב"ד: