הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קא · ד
(שם או שנשאת) עיין בב"ש שכתב דמשמע מדברי המרדכי ס"פ הנושא דבמקום שאין כותבין כתובה נאמנת אפי' אחר שניסת ולענ"ד יש להביא ראי' מדברי המרדכי פרק אלמנה ניזונות דהביא שם דעת רש"י דבכתובה אפי' לא ניסת אין הנכסים בחזקתה וכתב הרב ע"ז תמהתי דמשום דבתוספתא תניא אלמנה שתבעה בחובה ויורשי' אומרי' נתקבל' עד שלא ניסת צריכים להבי' ראי' וכו' משניסת עלי' להביא ראי' וכו' וקשה דלמא מיירי התם במקום שאין כותבי' כתובה דודאי מודה רש"י דבמקום שאין כותבין כתובה נאמנת כסוגיא דכתובות ד' פ"ט אלא ע"כ בריך לומר דא"כ אפי' משניסת נמי והנה במרדכי שם כתב דמוכח דאפי' ניסת מדלא מפליג במתני' דגובה כתובתה לעולם בניסת ולכאורה קשה דהא עיקר דינא דמתני' דקמ"ל בלא תבעה כ"ה שנים מחלה א"כ יש לומר דבניסת לא מהני מחילה דהא קי"ל במכנסת שטר חוב לבעלה דא"י למחול כדאי' בכתובות דף פ"ז ולעיל סי' צ"א א"כ אפילו מחלה לא מהני וא"כ איכא לדיוקא איפכא מדלא מחלק דבניסת לא מהני מחילה וגובה לעולם ש"מ דבניסת בל"ז אינה גובה אך נראה לפמ"ש בחידושינו דהא דאמר שם מודה שמואל במכנסת שט"ח וכו היינו דוקא לאחר תקנת רבותינו שאמרו רב ושמואל בר"פ האשה שנפלו דאפי' בנכסים שנפלו לה קודם אירוסין מכרה ונתנה בטל. אבל במתני' לא נזכר תקנת רבותינו. א"כ ודאי' דמהני' מחילת' אך לפ"ז קשה טובא על רמ"א ז"ל שכתב או שנשאת לאחר דמהני מחילה. ודוחק לומר דס"ל דמדלא תבע הבעל ע"כ גם הוא מחל דלא מצינו זה בשום חוב. ומדברי המרדכי ז"ל אין ראי' כנ"ל ודוחק לומר דמדלא תבעה אמרי' דמחלה קודם נשואים דמנ"ל האי וצ"ל דמיירי שנשאת ונתגרשה א"נ דמיירי שלא הכניסה לבעלה כנכסי' שאינם ידועי' או שסילק עצמו מהם וצע"ג: