הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן קא · א
(סעיף א' כל זמן ששטר כתובה בידה) כבר כתבתי בחידושינו דאין הטעם משום דלא מהני מחילה כשיש שטר בידה כדעת קצת פוסקים בח"מ סי' י"ב דהא הכא אמרי' בגמרא ר' ישמעאל בד' יוסי משום אביו. ור' יוסי סבר בכתובות דף נ"ו ע"ב דמחילה בע"פ מהני בכתובה אף היכא דכתב לה כתובה. ועיין מה שכתבתי לעיל סי' ס"ו ליישב הפוסקים הנ"ל ועיין לקמן סי' ק"ה מ"ש שם וצריך לומר הטעם משום דכשהכתובה בידה איכא הוכחה דלא מחלה מדלא החזירה הכתובה וכמ"ש הב"ש ס"ק ז' ועיין בסמוך ולפ"ז יש לומר דהיכא דיש לה שטר כתובה על העיקר ושטר התוספ' אין לפנינו והיורשים מודים שלא פרעו אפ"ה גובה גם התוספת לעולם דהא בע"ח אחר גובה לעולם אפי' שלא בהזכרה. אלא משום דכתובה ותוספת לא דמי לשאר חוב עכ"פ תוספת עדיפא ודמי לשאר חוב טפי מכתובה כמו שכתב הר"ן והביאו הב"י אם כן כיון דשטר הכתובה בידה דחזינן דלא מחלה העיקר מכ"ש שלא מחלה התוספת ובזה מתורצי' דברי הרי"ף כמ"ש בחידושינו ריש פ' אע"פ וס"פ הנושא: