אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן ק · כז

כו

(שם ונותן לה עיקר כתובה וכו') כתב הב"ש דקשה להרמב"ם דמשמע דכשיש עידי הגט אינו נאמן לומר פרעתי ואפי' במקום שאין כותבין דלא אמרו בגמרא זה אלא לרב אבל לשמואל א"צ לאוקימתא זו ויותר תמוה דהא לרמב"ם ס"ל באומר' גרשתני נאמנ' לענין עיקר כתוב' א"כ ע"כ מפני' דאמר לא יפרעו היינו משום דאיכא ריעות' שאין הגט בידה חיישי' לפרעון ולכאורה הי' נראה דהרמב"ם מיירי במקום שכותבין כתובה וס"ל דליכא ריעותא במה שאין הגט בידה רק במקום שאין כותבין דמיירי בי' מתני' כיון שגובין בגט לחוד אבל במקום שכותבין אין ריעות' מחמת הגט אך זה דוחק דהא הרמב"ם כתב סתם דגובה עיקר בלא גט ותו דלמה ישמיט הרמב"ם דין מפורש דמתני' דכתובה ואין עמה גט אינה גובה ונראה עיקר בזה דהרמב"ם ס"ל דכיון דאמר רשב"ג מן הסכנה ואילך אשה גובה כתובתה שלא בגט היינו מה שהי' תקנה בתחלה שתגבה בגט זה הי' קודם הסכנה אבל מן הסכנה ואילך אע"פ שעבר הסכנה ואפי' במקום שאין כותבין היא גובה שלא בגט ועיקר כתובה היא גובה אפי' בעידי גירושין במקום שאין כותבין ועיין בחידושי' שכתבנו דע"כ מוכרח לומר כן בדברי התוס' ושיטת הטור נ"ל דס"ל כיון דמסי' אביי בב"מ דף י"ח אטו גט מנה ומאתים כתיבא בי' וכ"ת כיון דתקנו וכו' אטו כל מאן דמגבי וכו' ר"ל כיון דאין סברא לומר שתיקנו רבנן משום דבעיא לאנסובי בי' א"כ אין ראי' מן הגט כלל וע"כ הא דקתני הוציאה גט היינו עידי הגט וממילא דצ"ל בסיפא בהוציאה כתובה ואין עמה גט דאין ריעותא משום הגט אלא דמיירי באין עידי גירושין ודעת רש"י הוא להיפך מדעת הטור דפי' במתני' דהוציאה גט דלר' יוחנן דס"ל הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום היינו דוקא לענין שא"צ להוציא הכתוב' אבל הגט צריכה להוציא וכאשר בארתי בחידושי' באריכות:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה