הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן ק · טז
(שם עד שיעשו פשרה) כתב הח"מ דאם רוצים לעשות פשרה דהיינו השני' עם הלוקח ולא תטרוף ממנו או אבדה ראשונה זכותה ואינו מוכרח דהא כתבו התו' בכתובות דף ב"ה ע"ב גבי אחריך דאע"ג דקתני הבעל מוציא מיד אחריך היינו שמתוך אם הי' מוציא הבעל מיד הלוקח וכו' והיינו משום דאית ליה ללוקח לבד פסידא א"כ י"ל ה"נ היכא דאיכ' פסידא לכולהו עשו תקנה בשביל כולם דהוי כאילו חוזר חלילה וא"י להתפשר אך מלשון התוס' בב"ב דף קל"ד ע"ב ד"ה התם וכו' ואומר ר"י דהתם לא תפסיד אנפשיה משום דסבר שיעשה פשרה עם אחריך וכו' משמע קצת דיכולין לעשות פשרה ויש לדחות דהתם ליכא פסידא לבעל לא עשו תקנה מיהו מפשטא לישנא דמתני' משמע שיעשו פשרה שניהם דאי לכולם לא שייך פשרה אלא יחלוקו משמע דהא גופא קמ"ל שיוכלו כל שניהם לעשות פשרה מיהו מ"ש הח"מ באופן דהשניה לא תטרוף מיד הלוקח נראה דה"ה להיפך דאם השניה טורפת הקרקע ונותנת ללוקח מעות אין הראשונה יכולה להוציא מידה דה"ל כאילו קנתה מלוקח כל זכות' כמ"ש הראב"ד דמה מכר ראשין לשני כל זכות שתבא לידו וכן אם ראשונה מתפשרת עם לוקח שתהי' הקרקע ביד הלוקח אין השניה יכולה להוציא מידו דהוי כאילו קנה מראשונה ויש לה זכותה כמו אם מכרה ראשונה לאחר וזהו ענין תשובת הרא"ש שהביא הטור וכן אם ראשונה מתפשרת עם שני' שתהי' הקרקע ביד הראשונה אין הלוקח יכול להוציא מיד הראשונה משום שכתבה לו ד"וד אין לי עמך דלא כתבה לו אלא מטעם גביית כתובה אבל לא ממה שקנתה פעם שנית מן השני' והשתא א"ש מה שאמר במתני' עד שיעשו פשרה דבכל ענין שתשאר הקרקע ביד איזה מהן מועיל הפשרה ועיין בחדושי דף צ"ה מ"ש לפרש לשון הירושלמי דאיכא פלוגת' אי אמרי' בתוס' כתובה שנתן במתנה לה ג"כ חוזר חלילה ומסתימת הפוסקי' משמע דאין חילוק: