הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן ק · ב
(שם ומתקנת הגאונים וכו') הרמב"ם כתב דדוקא אם יודע התקנה וכתב הב"ש דבימי הרמב"ם עדיין לא נתפשט התיקון אבל בזה"ז שנתפשט התיקון אמרי' אפי' לא נכתב כנכתב ועיין בש"ך ס"ס ח"ב דס"ל דאפי' בנתפשט בעיא דידע התיקון והנה הרא"ש כתב דבזה"ז הוו מטלטלי' כקרקע מדינא כגמלא דערבי' וכתב הש"ך בח"מ סי' ק"ז ס"ק ב' וז"ל אף על גב דהתוספות בפרק מציאת האשה כתבו דאי אפשר לומר דהוי כגמליא דערבי' דאם כן לטרפוה מלקוחות לק"מ דמ"מ אינו יכול לגבות מלקוחות כיון דל"ל קלא עכ"ל וכבר כתבתי בחידושי' שם דודאי אף התוס' לא קשיא להו דלטרפוה מלקוחו' לא עדיף משורו אפותיקי ומכרה דאינה גובה אלא דקושית' הוא להיפך דכיון דיכול להבריחם למכרם לא שייך לומר דמן הסתם סמכה דעתה עלייהו ולא דמי לשורו אפותיקי או כתב לה מטלטלי' ומקרקעי בלא אגב דחזינן להדיא דסמיכה דידה עלייהו ומ"מ אין מזה קושיא על הרא"ש כמ"ש שם ונסתפקתי היכא שמכר קרקע בלא אחריות או שנתן מתנת ברי והניח ג"כ מטלטלין אם יכולה האשה לומר דלא ניחא לה בתקנת הגאונים ותגבה מן הלוקח או מן המקבל מתנה ולכאורה הוה נראה דתליא בהא דלטעם הרא"ש דבזה"ז ה"ל מדינא כקרקע א"י לומר כן ולטעם האומרי' שהוא מצד התקנה לבד יש לדמות להא דאיתא לקמן סימן קי"ב בח"מ וב"ש ס"ק כ"ה שהקשו שם גבי מזון הבנות בנכסים מועטים וע"י המטלטלי נעשו מרובי' דיאמרו הבנות לא ניחא להו בתקנת הגאונים וכתבו שם דהתקנה היה ג"כ לטובת הבנים צ"ע אי נימא ה"נ דהתקנה היה נמי לטובת לוקח ומקבל מתנה ועיין מה שכתבתי שם די"ל דלא שייך לומר לא ניחא לי בתקנתא דרבנן אלא היכא דרצונו לעמוד על דינא דאורייתא אבל במקצת תקנה ניחא לי ובמקצת לא ניחא לי אינו יכול לומר א"כ הא הכא בין למ"ד כתובה מדרבנן דכל עיקר הוא הכל מתקנתא דרבנן ובין למ"ד כתובה דאורייתא מכסף ישקול כמוהר הבתולות עכ"פ הא דאינו נקנית אלא מן הקרקע הוא מתקנתא דרבנן ולא שייך לומר כן דניחא להו דוקא בקרקע. ג