הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צח · א
(סעיף א' כתב לה נדר ושבועה וכו') כ' הב"ש בשם נ"י דכתב לאו דוקא דה"ה אם אמר דמחילה מהני באמירה בעלמא ועמ"ש בחידושינו דצ"ל דס"ל דמתני' מיירי בשעת קידושין כמשמעות הש"ס מי ידע דקא מותיב לה אפוטרפוס כמ"ש התוס' שם וה"ל כשעת הלואה דקי"ל בח"מ סי' ע"א דא"צ קנין על נאמנות אבל כתב לה בשעת נשואין דכבר נתחייב בכתיבה משעת אירוסין או אח"כ ה"ל שלא בשעת הלואה דצריך קנין כדאיתא שם אבל יותר נראה דס"ל כמ"ש הש"ך שם דבנאמנות סתם א"צ קנין אפי' שלא בשעת הלואה ועמ"ש לקמן בסעיף ב' דמוכח כדבריו אך לפמ"ש הרא"ש דמשמע ממתניתין דנאמנות מהני אפי' נגד ע"א נראה דצריך כתיבה לפמ"ש לעיל בסי' צ"ו גבי נאמנות כב' עדים דהטעם הוא שא"י לחזור לתובעו בשני עדים אלו הוא משום ששיעבד עצמו מעכשיו אפי' אם יאמר שקר אם כן לכאורה גם בעד א' צ"ל כן שא"י לחזור להשביעה אחר פרעון משום ששעבד עצמו מתחלה אפי' אם תאמר שקר אם כן צריך כתיבה לשיעבוד זה מיהו י"ל דנגד ע"א מהני נאמנות אפי' בלא שיעבוד ובלא כתיבה דהוי כאילו קבל עליו קרוב או פסול בחד כמו שכתב הש"ך שם ס"ב בשם הרי"ף ז"ל ועוד כתבנו בחידושינו די"ל דנקט כתב לאשמעי' דדוקא שיש בידה ראיה על הנאמנות אבל אם אינו ידוע אלא על פי הודאתו הוא נאמן במיגו על הפרעון כיון דהמיגו הוא בעיקר הנאמנות כדאיתא בח"מ סי' ע"א: