אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צו · יז

טז

(סעיף י"ב כשהיא רוצה לישבע וכו') כבר הקשו האחרונים על הטור שכתב ג"כ ואם היא חשודה שכנגדה ישבע ויפטר ובח"מ סי' צ"ב הביא פלוגתא בזה ומשמע מסקנתו שם דבפוגם נוטל בלא שבועה ותו תמוה מ"ש כאן ואם שניהם חשודים אין כאן שבועה ולא תשלומין והוא נגד דברי התוס' והרא"ש שכתבנו דנ"מ בהא דקאמר אי פקח הוא מייתי לידי שבועה דאוריית' לענין חזרה שבועה למחויב לה דהיינו בשניהם חשודים ומשמע מדברי הרא"ש דאפילו הרי"ף מודה בזה וכן הדין נותן דכיון שאין שכנגדה יכול לישבע לא אמרי' מחויב שבועה וא"י לישבע בדרבנן ותו קשה טובא על מ"ש הטור אח"כ דבעד א' מעיד שהוא פרוע יכול להביאה לידי שבועה דאורייתא דלמאי נ"מ כיון דאיהו גופי' כ' בעצמו לעיל דלא נ"מ בשבועה דאורייתא אלא אם קדם ותפס וזה לא שייך בע"א דהא בעי' שתפסה מעות דוקא כמ"ש הח"מ בשם הר"ן א"כ בל"ז יכול להשביעה שבועה דאורייתא ע"פ העד שמעיד שכבר פרע לה כיון דמיירי ע"כ בתפיסה בעדי' כמ"ש הש"ך שם ותו דלמה תקבל ממנו עוד הפעם פרעון כדי שתצטרך לישבע כיון שכבר תפסה והי' אפשר ליישב דברי הטור בדוחק דח"ש אם היא חשודה קאי אדלעיל שכתב דנ"מ בזה שאלו השבועו' אינם מדאוריית' אם קדמה ותפסה וכו' אבל מדאורייתא מפקיני' מינה בכהאי גוונא ואח"כ כתב אבל הפוכי וכו' ר"ל אבל לענין היפך אין נ"מ ואח"כ כתב ואם הוא חשודה ר"ל דאיכא עוד נ"מ דאם הי' מדאורייתא הי' הדין שישבע שכנגדה ויפטר וכן מה שכתב בשניהם חשודי' הוא בשד"א משא"כ בשד"ר וע"ז שייך שפיר מ"ש אח"כ ובעד א' מעיד שהוא פרוע יכול להביאה לידי שבועה דאורייתא דהיינו הנ"מ עצמה שכתב הרא"ש לענין חשוד אבל דברי הש"ע אי אפשר ליישב כן מיהו בקושיא האחרונה נראה ליישב דבאמת גם דברי הרא"ש דחוקים מ"ש ועוד נ"מ לענין אם קדם ותפסה דבריך לדחוק דנ"מ בעלמא ומאי ענינו לכאן גבי שבועת עד א' ונראה דאף שהעיד העד קודם הפרעון בב"ד ואח"כ חזר ופרע לה אפ"ה א"י להשביעה שבועה דאורייתא ע"פ העד כבר אלא צריך העד להעיד בב"ד פעם א' ואין משביעים אותה שד"א בשביל עדות הראשון כיון דבשעת עדותו אינו מחייב אותה שבועה מדאורייתא אין עדותו שבאותו שעה מועיל אח"כ א"כ שפיר נ"מ דשמא לא תירצה לישבע ולא תגבה כתובתה וכשילך העד תתפוס ולא תרבה לישב' ויצטרך לשמור העד לעולם להכי אם פקח הוא משלם מיד ומשביעה שבועה דאורייתא ע"פ העד שמעיד בב"ד אחר התשלומין ובזה א"ש טפי גם גבי חשוד דלא מיישבא היטב לשון אי פקח הוא לפי מאי שפירשו התוס' והרא"ש דמיירי בשניהם חשודים שיצטרך לשלם אפוכי מטרתא ואטרוחי בכדי למה לי הא אח"כ תצטרך להחזיר המעות מפני שמתחייב שבועה דאורייתא ע"פ העד ובשנים חשודים חזרה שבועה למחויב לה וצ"ל דהפקחות הוא שישלם במעות שהב"ד אין גובים אלא מקרקע כדין כתובה וא"כ ליכא שד"א אח"כ וזה דוחק אך לפמ"ש א"ש דכל זמן שלא העיד העד פעם אחד אחר הפרעון אין כאן מקום שד"א ושמא אחרי כן ילך העד למדה"י או ימות או אם יחזור מעדותו ולא ירצה להעיד וממילא הוא צריך לשלם והיינו דקאמר אי פיקח הוא וכו' ר"ל דהפקחות הוא דאף אם היא אינה קובעת התשלומין מיד יחזור הוא עליה לשלם מיד דאל"ה יצטרך לשמור העד שאם ילך למדה"י או ימות אף שכבר העיד בב"ד על הפרעון מ"מ יצטרך לשלם והיא לא תצטרך להחזיר לו:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה