הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צה · י
(שם בהג"ה כן עיקר דהשבח כולן של יתומים וכו'). הנה נראה פשוט בשבחא דממילא כגון שנתייקרה אשה גובה כתובתה ממנו כיון שאינו חשוב ראוי לגבי בכור ה"נ לא חשוב ראוי לגבי כתובה דהא תרווייהו בחד בבא כיילינהו במתני' בבכורות וכן נ"ל דאם מכרו הנכסים ביותר מכדי שויין מ"מ כיון שהכל בא מחמת המכר אינו בכלל שבח היתומים כדמוכח ממתני' דכתובות דף צ"ח במכרה שוה מנה במאתים נתקבלה כתובתה משמע דהוא משועבד להכתובה אף דלדעת הרשב"ם יש לדחות דהתם הוי כאילו השביחה בעצמה מ"מ הרי הכריע רמ"א בכאן דלא כרשב"ם אמנם יותר נלע"ד דטעמא דהרשב"ם לאו משום דמחלק בין השביחה היא בעצמה אלא דמיירי בכה"ג כגון שהרויחה דרך מו"מ שקנתה בשעת הזול ומכרה בשעת היוקר וזהו שבחא דממילא וכן אפי' אם קנתה בזול ומכרה ביוקר יותר מדרך העולם נהי דהשבח ליתומים כיון דהכל מחמת המקח כדאיתא בכתובות שם כאן שנה רבי הכל למשלח מ"מ כיון דהוא בא מחמת הנכסים שהניח המת ה"ל שבחא דממילא כמו יוקרא לכך נוטלת כתובתה מהם ואף דלא שייך כ"כ דרך מו"מ בקרקע מ"מ יש לומר דהרשב"ם מיירי בכתב לה בפי' בכתובתה שיעבוד מטלטלים או דמיירי לאחר תקנת הגאונים ולפ"ז אני תמה על מהרי"ו בסי' קע"ו שהביאו הרמ"א בסמוך דפשיטא לי' דכיון שיושבת שנים רבות כל המעות שבידה הכל שבח דכיון דכל דרך מו"מ הוא שקונים בשעת הזול או במקום הזול ומוכרין בשעת היוקר כ"ז אינו אלא שבחא דממילא ושפיר גובה כתובתה מהם וכן אם קנחה בזול ומכרה ביוקר יותר מדרך השער שבשוק כנ"ל ואפי' אם משכחת שבחא דמקרי ראוי מ"מ מאי פשיטא לי' דהוי השבח בכה"ג וצ"ע: [וצ"ל מהרי"ו ס"ל כשיטת הפוסקים דאפי' משבחא דממילא אינו גובה וצ"ע:]