אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צג · כז

כו

(שם בהג"ה וי"א דלא הוי תפיסה וכו') ויש חולקים הנה לכאורה נראה פשוט מצד הסברא דלא מהני תפיסה מרשות הרבים כיון דקי"ל באמת כר"ע דלא מהני תפיסה לאחר מיתה אלא דבמזוני עדיף טפי כמ"ש התוס' הטעם ר"פ אלמנה ניזונית א"כ עכ"פ לא עדיף ממאי דאמר בגמרא אליבא דר' טרפון דף פ"ד ע"ב ולר"ט דמנחה היכא וכו' משמע דפשיט' להש"ס דלר"ט לא מהני תפיסה מרשו' הרבים וה"ה הכא למזונות ועיין בחידושינו שכתבנו דבזה מתורץ קושי' התוס' דהא דמוציאין לבנים חן הבנות ע"ש אך מ"ש שם בר"ן דאפילו בתפיסה דמחיים לא מהני אלא מרה"ר אינו מובן לי בשלמא תפיסה דלאחר מיתה שפיר שייך לומר דבעיא שלא יהי' ברשות היורשים בשעת מיתה שלא זכו בהן היורשים אפילו שעה אחת והוי כתפיסה מחיים אבל לענין תפיסה מחיים מה שייך לחלק בין שהוא ברשותו או לא כיון שכבר הי' ברשותו וצ"ע גם מ"ש הרמ"א בשם הריב"ש והוא שיש חולקים דמהני תפיסה אפילו מרשות היורשי' ועיינתי שם בגוף התשובה בסי' שס"ד דמיירי שם לענין תפיסה בטענת מאיס עלי לענין סבלונות ומלבושים והתם מהני אפי' מרשות הבעל או יורשיו אבל אין זה ענין לתפיסת מטלטלים לכתובה ולמזונות ואם כוונתו למ"ש בסי' שס"ה ואם נשאלה שאלה זו לענין מזונות אין תפיסתה בנכסים אלו כלום וכו' היינו בענין שהנכסים תחת יד אחרים שלא זכו בהן היורשים לעולם כמבואר שם בעובדא דידי' וכן נראה דצ"ל בעובדא דכלתי' דר' שבתי שם שתפסה דיסקיא של מעות דדוחק לומר שיהי' הדיסקיא של מעות בשעת מיתה ברה"ר או בסימטא ומשמע שהי' ברשו' אחר ותפסה אותם אף שלא מצינו דבר זה מפורש דתפיסה שלאחר מיתה יועיל מרשות אדם אחר דהא בהי' לו מלוה ופיקדון ביד אחר פליגי שם ר' טרפון ור"ע במתניתין וקי"ל כר"ע ונהי דמצינו בתפיסה שלאחר מיתה דמהני במזונות אבל ודאי דלא ניליף מיני' דבהא נמי יהא עדיף מזונות מכתובה דאם יהי' פקדון ביד אחר ינתן ליד אשה מ"מ י"ל מצד הסברא כן הוא דכל שהוא ביד אחר לא זכו בהם היורשים ומועיל בהו ממילא תפיסה כדמשמע מלשון רש"י במתני' שם בדברי ר"ע ינתנו ליורשי' ולא מהני תפיסה וכמ"ש בחידושי שם דס"ל דלאו משום שכבר זכו היורשים ביד אחר אלא דס"ל דלא מהני תפיסה לאחר מיתה וממילא במקום דמהני אף שהי' בשעת מיתה ברשות אחרים יכול לתפוס וכמו שהוכחתי שם מעובדא דיימר בר חשו דתפסו רב פפא ורב הונא מיד שלוחו אלמא דאף שהוא ביד אחר מהני תפיסה ע"ש באורך אבל שיועיל תפיסה מרשות היורשים זה לא נשמע מדברי ריב"ש (ומ"ש הב"ש בס"ק מ"ג דאפילו לדעת הפוסקים דתפיסה לא מהני מרשות היורשים מ"מ אם תפסה ש מעות מהני כמ"ש הר"ן לענין תפיסה מחיים וע"ש בר"ן דס"ל במעות מהני אפילו לאחר מיתה ובהכי הוי ניחא האי דדסקיא של מעות אפילו אם הי' ברשות היורשים אך באמת לא נהירא דהתם הטעם דבמעות כבר הוי ליה כמו תשלומין אבל לענין שכבר זכו היורשים מה לי מטלטלין ומה לי מעות גם נראה מלשון רש"י הנ"ל לענין סברת הר"ן דלא מהני תפיסה אף במעות דהתם מיירי במלוה דהיינו מסתמא מעות הלואה ואפ"ה לא מהני תפיסה) שוב מצאתי בריב"ש סי' ק"ז דמשמע לכאורה דאפילו מרשות היורשים מהני תפיסה שכתב שם וז"ל וגם היורשים עצמן יכולים לסגור המטלטלים בין מיתה לקבורה בעוד שאין לה פנאי לתפסם וכו' משמע דמהני תפיסה אך הנראה לי דדוקא בעובדא דהתם שהבעל נתן בידה כל המטלטלים והוי כמו פקדון בידה א"כ נהי דוה לא הוי תפיס' דלא עדיף מהאי אתתא דאפקידו גבה מלוגמי דשטרא וכמ"ש הריב"ש שם דבעינן שתעשה איזה מעשה שיהיה קנין לתפיסה מ"מ המטלטלים הם ברשותה לענין שלא זכו היורשים ויועיל בהם תפיסה לאחר מיתה ועוד נראה לחלק דהתם בריב"ש משמע דהמטלטלים הם במדור שהיתה דר בו עם הבעל בחייו א"כ כיון שהיא דרה בבית מחויב הבעל אף דיכולים היורשים ליתן לה מדור אחר מ"מ כל זמן שלא נתנו לה הוי הבית ברשותה כמו ברשות היורשים והוי כחצר של שניהם דדינו כסימטא כדאי' בח"מ סי' קצ"ח סעיף ט' וכ"ש אם המטלטלי' הם מעורבים עם בגדים כדמשמע שם דהמקום קנוי לה א"כ בכה"ג יכולה לתפוס לאחר מותו אבל אם המטלטלים מונחי' בחדר אחד שאינה בכלל דירתה ממילא ה"ל ברשות היורשים ולא מהני תפיסתה לפי זה נלע"ד לולי דברי רמ"א ז"ל שאין כאן מחלוקת אלא כל היכא שהי' שולטת בנכסי הבעל והפקיד בידה המטלטלים שלו אי שהוא בדירת' מהני בהו תפיסתה לאחר מיתה למזונות וה"ה אם הי' ביד אחר ובהני גוונא מיירי הך דסקיא מעות דתפסה כלתי' דר' שבתי אבל אם לא היה המטלטלי' תחת יד האשה ממילא נשאר ברשות היורשים ולא מהני בהו תפיסה אם לא שהיו מונחים בסימטא בשעת מיתה כנלע"ד:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה