אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צג · יט

יח

(שם או תשבע שבועת היסת) גירסת הריטב"א ברמב"ם היא דצריכה לישבע שבועת המשנה ולענ"ד דכן עיקר דהרמב"ם לשיטתי' אזיל דס"ל דאלמנה צריכה שבועה למזונות שלא התפיסה צררי ואם בריכה לישבע מחמת שבועת היתומים כ"ש דצריכה שבועה אם טוענים היתומים ברי ואף שכבר נשבעה לא עדיף משאר מלוה בשטר דאף אם נשבע המלוה כבר כשטוען הלוה פרעתי אח"כ צריך לחזור ולישבע ונראה עוד דאע"ג דבמלוה בשטר והלוה טוען פרעתי בעי' דוקא שיטעון אשתבע לו. מ"מ הכא דמיירי במזונות שעברו הוי כמאן דתפיסא שטרא מחמת תנאי ב"ד כדאי' לעיל סי' ע' אלא מחמת שהנכסים בחזקתה וכיון דחזינן דלהרמב"ם צריכ' שבועה ולמזונות אע"ג דהנכסים בחזקתן וא"כ כ"ש כשטוענים היתומים ברי אע"ג דקי"ל דשבועת היתומים עדיפא טפי לענין מת לוה בחיי מלוה דקי"ל דא"א מוריש שבועה לבניו משא"כ בשבועת אשתבע לי דקי"ל דאפי' יורשים נשבעים מ"מ לענין משכון במלוה בשטר דקי"ל דגובי' מיתומים בלא שבועה כדאי' בח"מ סי' ק"ח סעיף י"ב ואפ"ה פסק הכא דצריכה שבועה למזונות להבא אע"ג דהוא תנאי ב"ד וכמאן דנקט שטרא דמי אלמא דגרע ממשכונ' וכ"ש הכא דהוי מזונות לשעבר דלא הוי אלא כמלוה בע"פ דלא עדיף ממשכונא דעלמא דצריכה שבועה מיהו מה שהקשה הדריש' על המחבר שכתב דא"צ כעין של תורה מ"ש ממלוה על משכון. והי' נראה לענ"ד דהמחבר לשיטתי' דס"ל במשכונת קרקע דאין המלוה נשבע אלא היסת כמ"ש בח"מ סי' ס"ב סמ"ב ובסי' קמ"ט סכ"ב וא"כ ה"נ כיון דהנכסי' בחזקתה היינו שהקרקעות עומדים בחזקתה ה"ל כמשכונת קרקע ואין צריך לישבע רק היסת אך לפ"ז לדעת הראב"ד שם דשבועת הגאונים שייך אף בקרקע ממילא גם הכא יש לומר דצריכה לישבע כעין של תורה מיהו יש לומר לדעת הפוסקים דסגי בהיסת דהכא עדיף טפי ממשכונא דה"ל היתומים כאילו באו להוציא ממנה והעיקר נראה דטעמם דכיון דקי"ל כחנן דתשבע בסוף לענין שבועת יתומים דלא כהרמב"ם ה"נ לענין שבועת טענת היתומים שהם פרעו ומשמע דס"ל דאפילו אם טוענים השבע לי. וכן מצאתי בתשוב' הרי"ד שנדפס מחדש שכ' שם בסי' מ"ז דאפי' טוען היורש ברי אין להם להשביע וסיים אלא שתשבע בסוף ותגבה כתובתה משמע אפי' טועני' השבע לי. מיהו לפ"ז יש להסתפק במקום שנשבעה על כתובתה מיד ולא גבתה אלא ניזונת דלא שייך תשבע בסוף וטוענים פרענו אם צריכה שבועה בנק"ח כדין המלוה על המשכון אך לשיטת הרמב"ם דס"ל דצריכה שבוע' למזונות על כרחך דס"ל דהכא גריע ממשכונת קרקע וכמ"ש לעיל. ועמ"ש לקמן בזה בשיטת הרמב"ם. והנה הב"ש כתב בס"ק כ"ה לענין אם היא צריכה לישבע נראה דתליא בדין האומר פרעתי קודם זמן כמ"ש בח"מ סי' ע"א עכ"ל א"כ לפי מסקנת הפוסקים שם דא"צ שבועה אלא לאחר הפרעון ה"נ כן (וממ"ש לקמן סי' צ"ו דאחר הפרעון צריכים לחזור ולתבוע אותה כדאי' בח"מ סי' שי"ז פ"ש) אך נראה דהכא שאני במזונות כיון דהזמן יום יום שייך בהו לומר אפי' תוך זמנו כי היכי דלא לטרדן כדאי' בח"מ סי' ע"ג גבי סופר כיון דכל קונטרס זמנו הוא וכמ"ש הש"ך שם בפירוש הסוגי' בריש ב"ב דכל שפא ושפא זימני' הוא ע"ש ועמ"ש בחידושינו ר"פ אלמנה ניזונית דף צ"ו ע"א ועמ"ש בסמוך סעיף י"ט:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה