אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צג · יד

יג

(סעיף י' מיהו אם ירצו היורשים וכו') משמע דאפי' לא קיבלה אלא על התוספת יכולים היורשים לסלק לה עיקר הכתובה ולהפסידה מזונות מדסתם ולא חילק כלל אבל באמת לפי סברת הרא"ש דאל"כ כל אשה תגבה כתובתה עד תשלום דינר וכו' וא"כ י"ל דבהניחה עיקר כתובה לא שייך סברא זו ולא גרעה מאש' אחר' שאין לה תוספת ואפי' לפירש"י דאם תבעה תוספ' ג"כ אין לה מזונו' התם טעמא אחרינא הוא משום בזיון הבעל מפסד' מזונות לגמרי משא"כ הכא וכן נראה מדברי רש"י שנדחק לפרש בר"פ אעפ"י ולמוכרת היינו שאם מכרה סתם הכל והוא דחוק כמ"ש בחידושי' דקשה נחזי בדמי מכירה ותו דלמ"ד דביתר מפלגא הוי ביטול מקח אפי' בשטרות כדאי' בח"מ סי' ס"ו יותר קשה דזימנין דהוי ביטול מקח ויותר ה"ל לפרש שמכרה התוספ' יכולים היורשים לסלק לה כתובתה ועיין בתשוב' רש"ך הנ"ל שכ' שם בשם מהר"א מונסן שפי' דברי רש"י גבי תובעת דכשתובע תוספ' אין לה מזונו' שיכולי' היורשים לסלק לה כתובתה אפי' לאנשי גליל ולפמ"ש ז"א דא"כ ה"ל לפרושי נמי הכא גבי מוכר' אלא ודאי דס"ל לרש"י ז"ל דלא שייך הא סברא גבי תוספ'. ותובע' שאני דס"ל לרש"י דהפסידה מזונה לגמרי משום בזיון הבעל ומ"מ נראה פשוט דאם גבתה הנדוניא לבד אין היורשים יכולים לסלק לה כתובתה דנדוני' חוב בעלמא הוא ועיין בסמוך:

ועיין בב"ש ס"ק כ' דאם פרעו היתומים מרצונם מקצ' כתובה אין יכולין להכריח' לקבל כתובת' וכן משמע מהא דאית' בסוגי' שם בהאי איתתא דתפסה כסא דכספ' בכתובתה וקא תבעה מזוני וכו' אתא לקמי' דרב' אמר ליתמי הבו לה מזוני משמע דאפי' אם ירבו היורשים לסלק כתובתה אינו מועיל דודאי כשלא רצו ליתן לה מזונה ע"כ רצו לסלק כתובתה והיינו דהתם הוי תפיסה ברשות היתומים כמ"ש התוס' דף פ"ד ד"ה והו' שתפס' מחיי' וז"ל דהאי תפיסה דכסא דכספא הי' ברשות היתומים דסבורי' היו להפסידה מזונה ע"י תפיסה זו עכ"ל מיהו נלע"ד לשיטת הרא"ש שיבואר לקמן סעיף י"ח דבאין שטר כתובה בידה אע"ג דאינה יכולה לגבות כתובתה מ"מ יש לה מזונות יש ליישב בפשטות דמיירי שלא הי' שטר כתובה בידה ולא היו היורשים מחויבי' לסלק כתובתה אלא דתפסה כסא דכספא בלא עדים בלתי רשותם והיתה נאמנת עליו כדי דמיו במיגו דלקוח כיון שע"כ הי' שם קרקעות דאין מזון האשה אלא מקרקעות אלא שרבו לפטור ממזונו' מטעם שתפסה על כתובתה. וע"ז אמר לית דחש וכו' ומתורץ בזה קושי' התוס' הנ"ל הא דמועיל תפיסה במטלטלים לרבא וכיון שלא רצו לסלק לה הכתובה שפיר חייבים במזונות ועמ"ש בחידושינו דף ק"ד ע"ב עוד יש להביא ראי' מהא דס"ל לר"מ במתני' דף כ"ד כל זמן שהיא בבית בעלה גובה כתובתה עד כ"ה שנים ובגמרא שם איבעי' להו לר"מ מהו שתשלש תיקו ואי ס"ד דגבתה מקצת הכתובה אפי' מדעת היתומים יכולים היורשים לסלקה אפי' לר"מ דל"ל מקנת כסף ככל כסף א"כ מאי איבעיא להו מספר כתובתה נלמד דא"כ בטלה תקנ' אנשי גליל את תהא יתבי בביתי ומתזנא מנכסי דלעולם יוכלו היורשים לומר כיון שעשתה קצ' טובה הרי קבלה כבר קצת כתובתה ויכולים לסלקה אע"כ כיון דמה שעשתה טובה הוא ברשות היתומים ולא שייך בי' סבר' הרא"ש אינם יכולים להכריחה ויש לדחות דלר"מ שאני כמ"ש בחידושינו ס"פ הנושא ועמ"ש לקמן לשיטת הרי"ף בסעיף י"ג דל"ל סבר' הרא"ש:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה