הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צג · ט
(וי"א שאפי' תבעה וכו') כן מפורש בירושלמי והביאו הרא"ש ותמה על הרי"ף ורמב"ם שהשמיטוהו ובס' קרבן עדה כתב דסמכו על הכלל שכתבו במקום אחר דמחילה בטעות לא הוי מחילה וכבר כתבתי דז"א דהטע' הוא משום בזיון כפירש"י בגיטין וכדמוכח מן הסוגיא הנ"ל אך העיקר נלע"ד ליישב שיטת' משום דבאמת קשיא טובא דבירושלמי עצמו בסוטה פ' הי' נוטל הלכה ד' משמע איפכא דאפי' תבעה מאונס הפסידה מזונותי' ותו קש' לי לפי מאי דאית' בירושלמי פרק אלמנ' ניזונית רב יהוד' בשם רב התובע' כתובת' בב"ד אבדה מזונותי' אמר ר' יוסי ובלבד מן השפוי וכו' והוא סותר סוגיא דידן בגיטין דף ל"ה דאמר שם דרב לא מגבי כחובה לארמלתא וכו' מזוני נמי לי' לך דאמר ר"י אמר שמואל התובעת וכו' אמרה לי' הפכוה לכורסיי' כבי תרי עבדית לי ולפי דברי הירושלמי דרב עצמו אמר התובעת וכו' לא שייך כבי תרי ונראה דטעמא דרב באמת לאו משום בזיון אלא מטעם מחילה והסוגיא הנ"ל דמשמע מטעם בזיון הוא אליבא דשמואל ואפשר דלשיטתייהו אזלי דרב ס"ל בס"פ נערה הלכה כאנשי יהודה ושמואל אמר הלכה כאנשי גליל וכדאי' בירושלמי ס"פ נערה אנשי גליל חסו על כבודן אנשי יהודא חסו על ממון ולא על כבודן שפיר אמר בסוגיא דגיטין כבי תרי עבדת לי דלרב דס"ל מטעם מחילה באמת לא הפסיד' מזונותי' דהוי מחילה בטעות שלא מחלה אלא אדעתא שתגבה כתובת' וממילא מתורץ דלא סתרי דברי ירושלמי דבפ' א"נ קאי שם ר' יוסי על רב דס"ל מטעם מחילה שפיר קאמר ובלבד מן השפוי דאל"ה הוי מחיל' בטעות אבל בסוגי' דסוטה שם לר"א דס"ל מטעם בזיון כשמואל באח' אפילו באונס הפסידה והיינו שלא הביאו הרי"ף ורמב"ם הירושלמי ובלבד מן השפוי דלדידן דקי"ל כשמואל אין חילוק ועוד נלע"ד קצת ראי' מסוגיא דס"פ הנושא דאמר שם לא אשגח כתב לה אדרכתא וכו' ליהדר לי פירא וכו' משמע דלא תבעה מזוני משום דהפסידה כשתבעה בב"ד ואמאי הא תבעה מדוחק דלא יהיב לה מזוני מוכח דלא כירושלמי: