הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צג · ז
(שם היא תזון מהם אפי' אחר מיתת הבת) כתב הב"ש בשם מהרי"ק דכל זה מיירו בנ"מ אבל בנצ"ב הוא לוקח גמור ואין מוציאין וכו' וכ"כ הסמ"ע והש"ך בח"מ סימן קי"ב והנה לכאורה הי' נראה דבחיי אשה הוי בנצ"ב כלוקח גמור כיון שהכניסה לו בנדוניא והוא קיבל עליו אחריות מכל מקום לאחר מיתת האשה כיון דכבר חתה אינו בא אלא מכח ירושה כחו שתיקנו חז"ל קבורתה תחת כתובתה דהיינו ירושתה כמ"ש התו' בכתובות דף נ"ג אם כן למה יהיה כח ירושת הבעל להפקיע מזונות האלמנה דהא אמרו בס"פ מי שמת דבמקום פסידא דאלמנה לא עשאוהו כלוקח וכבר חילק בזה ז"ל בהג"ה לעיל ס"ס צ"א וכמ"ש הח"מ שם לענין מטלטלי' לאחר מותה גובה בע"ח דידה אפילו מטלטלין וכמ"ש שם ועמ"ש שם דכן מחלק בח"מ סי' שפ"ח לענין אשה שמוכרת והוא מדברי המרדכי בש' תשוב' מהר"ם ז"ל ואף דשם מיירי לענין נ"מ מ"ח נראה דהכא אף בנצ"ב הדין כן ואף דמן הראיה שהביא הש"ך שם דנצ"ב הוי כלוקח מהא דאמר הש"ס בב"ק דף פ"ט אם אמרו בנ"מ יאמרו בנצ"ב והתם מיירי לענין שתמכור כתובתה לגבות מהבעל לאחר מותה אם כן משמע לכאורה דאף לאחר מותה הוא כלוקח אף קודם תקנת אושא מכל מקום אין זה ראי' למזונות אלמנה דודאי האמת הוא דאף קודם שהתקינו באושא בנ"מ כבר הי' תקנה קדומה בנצ"ב שהתקינו קבורתה תחת כתובתה דהיינו שיהיה כלוקח ולא תוכל להפקיע אף בחיי' (ובזה נכון לתרץ קושיית הרמב"ם לעיל רס"י צ' דלמ"ד ירושה דאורייתא האיך תקנו קבורתה תחתי' ותו דהא יורש גם נ"מ לא תקינו כנגד זה ועמ"ש שם ונראה עיקר דהתקנה היה בכתובתה שלא תוכל למכו' בחיי' וזה שאמרו אם אחרו בנ"מ יאמרו בנצ"ב דודאי מדאוריי' יכולה למכור בחיי' כתובתה כדין כל מוריש בירושתו אלא דהתקנה קודמ' כבר הי' בנצ"ב שיהי' כלוקח תחת קבורתה ואח"כ באושא הוסיפו לתקן בנ"מ) מכל מקום כיון דחזינן דלענין מזונות האלמנה גובה אפי' בחיי האשה אע"ג דבחייה יש לבעל פירות הוא תקנה קדומ' תחת פרקונה כמו בנצ"ב לאחר מותה אם כן יש לומר דלענין זה נמי מהני להיות ניזוני' מנצ"ב אחר חותה כיון דעכ"פ הא דהוי כלוקח בנצ"ב הוא מצד התקנה אך הנלפענ"ד דכל זה בקרקעות אבל במטלטלי' או במעות נדוניא דאינו נגבה מדינא דש"ס אף דלאחר תקנת הגאונים ניגבי' וניזונית מהן מ"מ יש לחלק אפי' בנ"ח לפמ"ש הרמ"א ז"ל לעיל ס"ס צ"א דבחיי' אינו גובה דלא כמ"ש הב"ש לקחן סי' קי"ג ס"ו דגובה מזונות נדוניא שהכניסה ולפמ"ש אפי' מנ"מ אינו גובה המטלטלי' בחיי' דמשועבדים לפירות מחמת תקנה קדומה אבל לאחר מותה בנכסי מלוג אינו אלא מתקנת אושא אמרי' באלמנה דה"ל כיורש אבל בנדוניא או מטלטלין שהכניסה י"ל דאפי' לאחר מותה ה"ל כלוקח דהוא מתקנת חז"ל קדומה תחת קבורתה כנ"ל וצ"ע לדינא: