הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן צג · א
(סעיף ב' האשה שהיה לה ספק גירושין וכו') משמע דבגירושין גמורים פסק כדעת הרי"ף דאפי' לא סילק כתובתה אין לה מזונות והרא"ש בפ"ק דמציעא פסק כדעת בני מערבא שאמרו בירושלמי דיש לה מזונות כל זמן שלא נתן לה כתובתה וכתב הב"י בשם הריב"ש דבמת ודאי לכ"ע אין לה מזונות מהיורשים וכתב הב"ש בס"ק ד' דמוכח מהא דקאמר בש"ס דמגורשת ואינה מגורשת אין לה מזונות מיתומים דמיירי על כרחך שלא נתנו לה כתובתה ואפ"ה אין לה מזונות כיון שמת ואין מזה ראי' דהא קי"ל כאנשי גליל דהברירה ביד' אפי' אם רוצים היורשים ליתן לה כתובתה א"כ י"ל דמיירי בהכי דהיתומים רוצי' ליתן לה כתובתה אלא שהיא אומרת שרוצית במזונות וכיון דהיא ספק מגורשת אין לה להוציא מספיקא ולכאורה היה נראה דמוכח מהא דאמרינן בר"פ שום היתומים דאפי' למ"ד נזקקין לנכסי יתומים היינו דוקא באלמנה משום מזוני אבל גרושה לא. א"כ מוכח להדיא דאפי' אינם נותנים לה כתובתה אין לה מזונות מיתומי'. דאל"ה קשה דאף בגרושה יהיו נזקקין לנכסי יתומים קטנים משום פסידא דמזונות דאף אם נימא דאין נזקקין לשלם חוב זה דמזונות כשהם קטני' מ"מ לכשיגדלו יצטרכו לשלם דמי מזונות והוי כמו רבית אוכלת בהן. מיהו י"ל לפי מה שדחה הרא"ש ראי' של הרי"ף מברייתא זו דגרשני בעלי וכו' משום דכיון שהדין הוא שאי אפשר לשלם לה בבת אחת אין לה מזונות א"כ ה"ה ביתומים קטני' כיון שהדין הוא דאין נזקקין אין לה מזונות כלל. ואף לכשיגדלו אינם צריכים לשלם. אבל במקום שהדין הוא שישלמו כתובתה מיד והעיכוב הוא מחמת היתומים שאינם משלמים יש לה מזונות וכן משמע מדלא דחה הרא"ש ראי' של הרי"ף כפשטי' דנהי דקי"ל דנפרעי' שלא בפניו לכל בע"ח כדאי' בדף פ"ח ע"א מ"מ הא משמע מסוגיא הנ"ל דעכ"פ לא עדיפא שלא בפניו מנכסי יתומי' גדולים א"כ כיון דבנכסי יתומי' גדולים אין לה מזונות כ"ש שאין לגבות חוב זה שלא בפניו משמע דס"ל להרא"ש דאפילו מנכסי יתומים יש לה מזונות ומ"ש הרי"ף שם ואע"ג דמוקי שמואל בשמעו בו שמת האי שינויא בעלמא הוא וכו'. וכתב הר"ן לפרש דבריו משום דהמ"ל דדוקא ביתומי' אינם חייבי' לזונה משמע דס"ל כשיטת הריב"ש הנ"ל כבר כתבנו בחידושי' דף ק"ז ע"ב פי' דברי הרי"ף על נכון והארכנו בשיטת הרא"ש לקיים דברי הירושלמי עם תלמודא דידן בראיות נכונות: