אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צ · לג

לב

(סעיף ט"ו מטלטלין שנתן לה משלו) כבר כתבתי בסעיף הקודם דמשמעות דברי הרמב"ם שייחד לה לשיעבוד כתובתה דומי' דג' שדות שהזכיר מקודם וכן כתב הח"מ בכאן והב"ש כתב דמיירי במתנה גמורה וצ"ל לפי דבריו דמיירי דוקא במטלטלי' שנתן לה להתנאות בהן דאל"ה הא קי"ל בסי' צ"ט דאפי' באלמנה אין שמין לה בכתוב' כל שאינם דברים שהם מלבושים ותכשיטין וזה דוחק להעמיד בדברי הרמב"ם דהא נקט דומיא דמטלטלי' שהכניסה לו בנצ"ב מיהו בבגדים שקנה לה כתב הרשב"א בתשובה מאן לימא לן שאין הבעל יכול למכו' ולמשכן כסות אשתו ובניו שלא מדעתן כמו שמצינו המקדיש נכסיו וכו' וצריך להבין דהא אדרבא מהתם משמע איפכא כמ"ש הח"מ בס"ק נ' והב"ש מפרש דבריו דהמקדיש נכסיו סתם אמרינן מסתמא אין דעתו על כסות אשתו אבל אם הי' דעתו עליהם יש לו בכסות אשתו וכו' ע"ש והוא תמוה דסוגיא מפורשת בב"ק דף ק"ב דמשני בתחלה הכי דאין דעתו על כסות אשתו ומתקיף עלה רבי אושעי' והלא חייבי ערכין שנו כאן אלא אמר ר' אבא כל המקדיש נכסיו נעשה כמי שהקנה להם כסות אשתו ובניו מעיקרא משמע דלאו משום דבדעתו תליא דהא בערכין לא שייך דעתו אלא שהקנה להם מעיקרא ונראה לפרש דדקדק הרשב"א לשון הש"ס נעשה כמי שהקנה משמ' דודאי לאו קנין גמור בתחלה הוא להם והיינו דלא תני המקדיש כסות אשתו ובניו לא עשה ולא כלום א"ו דלאו קנין גמור אלא על תנאי שאם ירבה יחזור בו ואם לא וחזור בו יהי' מתנה קיימת כענין המתנה דלעיל סעי' ז' דכותב מהיום ולכשארצה וא"כ אם הקדיש בפירוש כסות אשתו הרי חור בו והמתנה קיימת אבל המקדיש סתם מסתמא אין דעתו לחזור ונעשה כמי שהקנה להם מעיקרא ואין קושיא מחייבי ערכין דאין הגזבר יכול לגבות מכסות אשתו שהרי לא חזר בו כלל ושפיר יליף הרשב"א ז"ל דיכול לחזור בו ולמכור ולמשכן והיה אפשר לפרש כוונת הב"ש כך אך מ"ש אח"כ דלפ"ז א"ש מ"ש בח"מ סי' צ"ז דבע"ח גובה מבגדי שבת וי"ט ולפמ"ש ז"א דמוכח מדאינו גובה ממנה בערכין ועוד נראה דלפמ"ש הב"ש דלכתחלה אין למכור אותם כמ"ש בש"ע ממילא דאין מגבין לבע"ח מהם כדאי' בח"מ סי' רמ"ח ס"ה ויבואר לקמן סוף סי' זה מ"מ נלע"ד דאין קושיא על הפוסקים דס"ל דגוב' מבגדי שבת מהך דאחד המעריך דאינו גובה ממנו די"ל דהם מפרשים דהתם מיירי בבגדים שמחויב לעשות לה לפי כבודה וכבודו או בבניו הקטנים מה שהוא צרכן דכיון שהקנה להם הוי כגבוי אבלם מה שמחויב לעשו' להם ובמטלטלי' מה שגבה גבה ועוד נלע"ד דיש לחלק דאם בתחלה הי' עשיר והי' מחויב לעשות לפי כבודו ואח"כ העני י"ל דגרע טפי דלא הקנה להם כלל דמה שעשה לה הוא מחמת חיובא בעת ההיא אבל כשהעני יכול למכור לכתחלה ואף בע"ח י"ל דגובה מהם ואפשר דמזה מיירי בח"מ שם אבל בסי' זה מיירי שלא הי' מחויב ועשה לה י"ל דהקנה להם עד שיחזור בהם ולכתחלה אין לו לחזור מן המתנה:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה