אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן צ · יא

י

(שם והחרש שנשא פקחי' אם מתה ירשנה) והראב"ד כתב להשיג ע"ז דמה שביד' זכת' לו ומה שלאחר מית' לא זכתה לו ולכאורה כוונתו הוא מטע' דאין ביד אדם להקנות לאחר מית' במתנת בריא אך באמת ז"א דממ"נ אם זכת' לו מה שבחיי' דהיינו כיון דנשאת לו ניחא לה שיהי' לו זכות בכל נכסי' ככל בעל בנכסי אשתו א"כ כיון דתקנת חכמי' הוא דבעל לוקח הוי משעת נשואין מתקנת אושא א"כ הרי זוכה בגוף מחיים וכ"ש בנצ"ב דהוא כלוקח אפי' קודם תקנת אושא כדאי' בב"ק דף פ"ט אם אמרו בנצ"ב וכו' אך נרא' דודאי לכ"ע אין לחרש פירות מנכסי מלוג שלה דמה"ת נימא דזכת' לו נ"מ כיון דתקנת חו"ל הי' לטובת' משום פרקונה דאי לא מלו פריק לה מדידי' כדאי' בכתובות דף מ"ז בגמ' ובתוס' א"כ מסתמא חרש אינו חייב בפרקונה אי לא מלו דא"י לחייב עצמו בשום דבר וכמשמעות הש"ע לעיל בסי' ס"ז דאין לה עליו כתוב' ותנאי כתוב' ומה"ת נימ' דזכת' לו פירו' וכן נר' דאינו זוכ' במע"י כיון דאין לה מזונו' כמ"ש בש"ע שם ונר' דמ"ש הראב"ד מה שבידה זכת' לו היינו בנדוני' שהכניס' לו דאנו רואי' שרצונ' לזכות לו וס"ל דאפ"ה לא הי' בדעתה לזכות לו אלא בחיי' אבל לאחר מית' אין רצונה מסתמא שיירש אותה דהא גם הוא אינו יכול לחייב עצמו בקבורתה דהוא נגד ירושת נדוניתה ולפ"ז צ"ל דס"ל כדעת בעל התרומות שהביא הטור א"מ בסי' צ"ו דחרש שלוה חיוב לשלם דאינו כקטן דהא נדוניא אינו רק חוב על הבעל מיהו י"ל דאפי' לדעת הרמב"ם שהביא ב"י שם דחרש שלוה פטור לשלם מ"מ נצ"ב כשהם בעין עדיף טפי וכ"ש בקרקעות נצ"ב שהכניס' לו דאכתי ברשותה קאי שא"י למכור בלא דעת' כמ"ש לקמן סי' צ"ב מיהו לפי הטע' שכתבנו לעיל דמה שתקנו קבורתה כנגד נדוניא היינו משום דלא הי' ראוי לו לירש הנדוניא משום דה"ל ראוי כדין מלוה שעמו אבל נגד מה שהוא בעין לא תיקנו כמו שלא תיקנו כנגד נ"מ א"כ כיון דהכא בהלואה בל"ז אינו חייב לשלם אין מקום להפקיע ירושתו אבל לפי הטעם שכתבנו דתיקנו קבורה נגד מה שעשו אותו כלוקח שפיר כתב הראב"ד כיון דמדאורייתא אין קנין לירושת' לאחר מיתתה וגם תק"ח כנגד קבורה לא שייך אינו ראוי ליורש':

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה