אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן פה · יז

טז

(שם עז לחלבה וכו') הרא"ש כתב בשם הראב"ד דמקום החלב והגיזה קנוי לה אפי' אינו העז שלה ותמה עליו הרא"ש דעכ"פ כליא קרנא ונראה דס"ל להראב"ד כשיטת כמה גאונים שהובא בספר שיטה מקובצת דטעמא דחנניא דלא חייש למיתה גבי עבדים אע"ג דע"כ סופן למות משום דבעבדים זקנים יכולה היא לכופו למכרן א"כ כשיזקינו באמת תקף אותו למוכרן א"כ ה"נ בעז לחלבה ורחל לגיזתה כשמגיע הזמן שסופו לפסוק באמת החלב וגיזה אחרונ' ודאי שייך לאשה כיון דאז לא ישאר לה מקום החלב ובזה א"ש גם דברי הרמ"ה דס"ל גבי עבדים זקנים דיכולה לכופו למכרן ולא קשה עליו מעז לחלבה דאינה יכולה לכופו כמו שהקשו האחרונים דבאמת בשניהם הדין שוה דכשמגיע סמוך לכלות הקרן יכולה לכופו דה"ל כליא קרנא. והנה לכאורה נראה דבהכניסה לו קרקע שאינה שלה אלא לפירות לכמה שנים. הדין כמו בעז לחלבה דלדעת הרי"ף אוכל הבעל הפירות וכן הוא לטעם שכתב הראב"ד שמקום הפירות קנוי לה. אלא דהא קשה לי דהא כתב הה"מ על דברי הרי"ף וכן הכריע הרשב"א ז"ל והביאו הב"י סי' זה. ובתשובת הרשב"א שהביא הב"י בסי' צ' ז"ל ומ"מ אותן פירות ששיירה היא בנכסים עד שתמות זכה בהם הבעל ולא שיזכה הבעל בכל הפירות ויכלה אותם לפי שאין הבעל זוכה בגוף וכו' הרי דס"ל דאף ששיירה לעצמה הפירות וקי"ל בח"מ סימן רי"ב דבכה"ג אמרינן דשייר לעצמו מקום הפירות א"כ למה יאכל הבעל גוף הפירות וצ"ע לחלק. ועיין ב"ש שכתב לדעת הרמ"ה, דבעבדים זקינים לרשב"ג דאין הבעל יכול למוכרם גם היא אינה יכולה לכופו למכרם ואונו מוכרח דדוקא בשביל שבח בית אבי' קאמר רשב"ג משא"כ בבעל דלא שייך זה:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה