הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן פה · יג
(סעיף ב' בהג"ה וי"א וכו' אבל במעות שאינם טמונים וכו') ודעת הדרישה בשיטת הטור דאינה נאמנת לומר שניתן לה ע"מ שאין לבעלה רשות בו כמ"ש הרמב"ם ואפי' כשהוא בידה אבל נאמנת לומר של פלוני הם אפי' אם תקף הבעל ותפסו והב"ש כתב דמשמע ליה להרמ"א דהיא נאמנת לומר שלי הם ממ"ש שם הטור בסי' פ"ו דנאמנת לומר של פלוני ובאמת אין ראיה דא"ל דשל פלוני עדיף טפי כדמשמע מדברי התוס' בפ' חזקת דף נ"א ע"ב ד"ה קיבל וכו' והרי הב"ש עצמו כתב דאפילו לדעת הרשב"א דס"ל דנאמנת אינו אלא במיגו דשל פלוני הם כמ"ש בסוף ס"ק כ"ז א"כ משמע דשל פלוני עדיף טפי והא דאינה נאמנת לשיטת הטור במיגו דשל פלוני כבר תירץ הדרישה דנהי דכתבו התוס' לענין קרן הוי מיגו היינו לענין גוף המעות אבל אם היא רוצה לאכול מהן הפירות אין זה מיגו לענין פירות דאם הוא פקדון לא תוכל לאכול ואפ"ה לענין גוף המעות מהני דאמרינן מיגו לחצי טענה כדאיתא בח"מ סימן פ"ב ולפמ"ש הש"ך והביאו הב"ש לקמן ס"ק ל' דאינה נאמנת במיגו דאתה נתת לי דה"ל מיגו במקום חזקה א"כ מה"ט י"ל דאינה נאמנת במיגו דשל פלוני ותו קשה דלפי שיטת הב"ש דהא דכ' הטור לקמן דנאמנת לומר במעות גלוים אפי' תקף הבעל שלי הם היינו אפי' לענין פירות הוא נגד מ"ש סוף דבריו דאינה נאמנת לומר אלא במיגו דשל פלוני וכיון שהוא ביד הבעל ה"ל מיגו להוציא והטור ס"ל בח"מ סי' פ"ב דלא אמרי' מיגו להוציא ומ"ש התוס' בפ' חוקת שם דאי הוי נאמנת לומר של פלוני הם היתה נאמנת נמי שניתן לה במתנה במיגו התם שאני דמיירי במלוה בשטר דאל"ה בל"ז הבעל נאמן במיגו דפרעתי ובמקום דאיכא שטרא אמרינן מיגו להוציא כמ"ש הסמ"ע בפי' הנ"ל ולקמן סי' פ"ו יתבאר בס"ד דדברי הרמ"א ז"ל במעות טמונים ובמעות גלויים הכל מבוארים מדברי התוס' והרא"ש היטב: