אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן פג

סימן פב

א

(סעיף א' החובל באשת איש השבת וכו') כן כתבו הרמב"ם והרא"ש ומדברי התוס' במתני' ד"ה שלה וכו' משמע להדיא דסברי דהשבת לאשה ונכלל במה שאמר במתני' שלוקח קרקע והוא אוכל פירות דלא עדיף מחובל בעבד עברי של חבירו דקי"ל כרבא דילקח בהן קרקע והרב אוכל פירות וכמו שפסק הרמב"ם שם בהלכות חובל פ"ד דין י"ג ולפ"ז צריך להבין טעם הרמב"ם בשלמא על הרא"ש לק"מ דאיהו ס"ל בפ' החובל כגירסת הר"ח דלרבא שבת קטנה לרב ושבת גדולה ילקח בהן קרקע אבל הרמב"ם דפסק שם דהכל ילקח בהן קרקע קשה ואפשר דס"ל דבעל עדיף טפי כיון דבל"ז אוכל פירות תחת פרקונה א"כ אין זה תשלומין של מעשה ידיה תחת מזונות והתוס' י"ל דס"ל כשיטת הריב"ן שכתבו התו' בכתובות דף ע"ט ע"ב ד"ה פירא דפירא וכו' דכל פירא דאתי מעלמא לא תקינו לי' רבנן וכן כתבו התו' בפשיטות בב"ק דף פ"ט ד"ה פירא דפירא וכו' א"כ הכא בחובל דה"ל כאתי מעלמא כדאי' להדיא בב"ק דף פ"ו ע"ב חבלה דמעלמ' אתי וכו' א"כ הכא חן הדין לא יהי' לו לבעל פירות אלא מחמת חסרון מעשה ידי' וה"ל כמו עבד עברי ממש ושפיר הוי השבת לאשה כמו בעבד עברי והרמב"ם אפשר לא ס"ל כשיטת התוס' ולפ"ז נ"מ בחובל באלמנה דמע"י של יתומי' ואין הפירות שלהם א"כ א"צ ליתן שבת קטנה ליתומים אלא ילקח בו קרקע ויאכלו הפירות לשיטת הרמב"ם בע"ע ולפ"ז י"ל דאף דקי"ל דבעל צריך הרשא' כדאי' בסמוך היינו משום דכיון דליכא פירי בארעא דעדיין אין לו זכות אבל הכא יש לו זכות בגוף מחמת שבת אך זהו לדעת התוס' אבל לדע' הרא"ש דנותן שבת לבעל שפיר כתב דצריך הרשאה על חלק הנזק שלה דאין לו בהן אלא פירות כדין כל נ"מ:

ב

(שם השבת והריפוי לבעלה וכו') כתבו האחרוני' דבעשיר' השבת שלה ותליא בפלוגתא דלעיל סימן פ' ולענ"ד נראה לפי מ"ש שם דראוי שיהי' מע"י שלו כי היכי דהבעל זוכה במציאתה וצריך לחלק לדעת החולקים דמע"י שלה היינו משום דמע"י קא טרחא והכא שנותן שבת דבטילה דומה יותר למציאתה דהא לא טרחא ותו דנראה כיון שכתבנו שם דאם הבעל רוצה יכול למחות שלא תעשה א"כ מה שלוקחת בעבור הביטול מלאכה הוא ודאי של הבעל דהא הוא יכול לבטלה וקצת ראי' מהא דקאמר בש"ס דבושת ופגם דאביה הואיל ויכול לביישה למוסרה למנוול ומוכה שאין וכן משמעות הפוסקים שלא חילקו בזה:

ג

(שם ריפוי לבעלה) והרא"ש כתב דריפוי נותן לרופא לרפואתה נראה דכוונת הרא"ש לח"ש הרמב"ם בהל' חובל פ"ב דין י"ד כיצד משערין ריפוי אומדין כו' ונותן לו מיד ואין מחייבין אותו ליתן דבר יום ביומו ודבר זה תקנה הוא למזיק אם הי' מתגלגל בחליו וארך בו החולי יתר ממה שאמדוה אינו מוסיף כלום בד"א כשרצה המזיק וכו' נמצא כשרוצה המזיק בתקנתו דאומדין מיד אז בהכרח ליתן ליד הבעל דאם יאריך החולי או תבריא מיד הכל הוא על הבעל דכשם שמפסיד באריכות החולי כן משתכר אם הבריאה קודם האומד אבל כשמזיק רוצה לשלם לרופא דבר יום ביומו פשיטא דא"ב ליתן כלום להבעל ונראה פשוט דאם מגרשה אח"ז צריך להחזיר לה דחי רפואתה וכן בשבת של אחר הגירושין צריך להחזיר לה:

ד

(שם והצער שלה וכו') כתב הח"מ לא נתבאר אם הבעל אוכל פירות מזה ומלשון הרמב"ם בפ' כ"ב מהלכות אישות דין כ"ב שכתב וכן אשה שחבלו בה אחרים כל המעות הראוי לתת לה ילקח בהן קרקע והבעל אוכל פירות משמע אפילו צער וכן משמע ממ"ש הרמב"ם בפ"ד מהל' חובל דין י"ג החובל בע"ע חייב בה' דברים וילקח בהן קרקע והרב אוכל פירות משמע להדיא דאפילו בער בכלל וה"ה באשה:

ה

(שם ואינה יכולה למחול וכו') כתב הב"י והח"מ דטעמא הוא משום שיש לבעל פירות לפ"ז אם מחלה קודם שנודע לבעל דקי"ל בנכסי' שאינם ידועי' אם מכר' ונתנ' קיים ה"ה דמהני מחיל אך לדעת התוס' שכתבנו לעיל דהני פירות לאו מחמת נכסי מלוג אלא מחמת היזק דידי' כמו בע"ע שרבו אוכל פירות א"כ אפילו לא נודע אינה יכולה למחול ולשיטת הפוסקים הנ"ל נראה פשוט דמהני מחילתה עכ"פ לאחר שנתאלמנה יחזור ויקח ממנה הקרקע כדאיתא לקמן סי' צ' במכרה נ"מ אבל לשיטת התוס' י"ל דהכא עדיף דיש לו קנין בגוף הנזק מחמת ביטול מע"י ועמ"ש לקמן סי' צ"א דיש להסתפק אפי' במתה היא אם מועיל מחילתה לענין ירושת הבעל דנהי דהוי כלוקח מ"מ כיון שמחלה קודם שבא לידו דה"ל ראוי עדיין לא ה"ל כלוקח ע"ש ומוכח מכאן דאין יוכל למחול אפי' בנ"מ אע"ג דצריכה ליתן הרשאה דלא כתשובת חוות יאיר וכמו שכתבתי לקמן רס"י צ"א ע"ש:

ו

(שם אבל הבעל שחבל באשתו וכו') יש ליתן טעם קצת לדברי הרמב"ם דס"ל דכיון דאילו חבל בה כשאין לה בעל מגיע לה כל הנזק והבושת כמ"ש התוס' בד"ה אלא בייש סוס וכו' דאין המזיק נותן יותר מאילו היתה פנויה אלא שחכמים תיקנו שהיא תתן משלה חלק לבעלה א"כ י"ל דכשהוא בעצמו חובל בוודאי נתרצה בזה כמו באומר שבור כדי והפטר א"כ ממילא צריך לשלם לה כולו ולפ"ז יש סברא לומר דבחובל בה אחר צריך הרשאה גם על חלק שלו כמשמעות דברי הטור שהוא אינו תובע של החובל אלא מדידה קא זכי דוגמא לדבר כמ"ש הרמב"ם בהל' נערה באונס ופיתוי של הבת שצריכה היא לתבוע והיא העומדת בדין כמ"ש בכ"מ שם דנפקא ממתני' דריש פרק נערה משום דאביה מינה קא זכי ועמ"ש בחדושים דר"פ נערה:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה