הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן פב · ו
ובסעיף ז' בהג"ה אין האם יכולה לכוף שתהי' עמה) בתשוב' מהר"ם פדואה מדייק מלשון רש"י דהא דבת אצל אמה היינו דוקא אם רצון הבת בזה ולכאורה משמע ממתני' דקתני' לא יאמר הראשון וכו' ולמדו הפוסקים מזה שהמחייב' עצמו לזון חבירו על שולחנו שאינו יכול לומר שיזון אותו דוקא על שולחנו א"כ משמע מדלא תני הך דינא בריש' כשהיא תמת הראשון שאין הבעל יכול לומר שתבא אבלו אם היא רוצה להיות ניזונית אבל יורשי אבי' וכן בבעל שני משמע דבאחת יכולים לו' כן משום דיכולה האם לכוף אותה להיות אצלה ודוחק לומר משום דכתב שם במהר"ם פדואה דוקא בגונא דליכא למיחש לרציחה א"כ י"ל דמתני' מיירי בענין שיש לחוש לרציחה ויותר נראה דא"ש כמו שיבואר לקמן סי' קי"ד דכשהיא תחתיו לא עדיפא בת מאמה דמסתמא התחייב על דעת זה שתהי' על שולחנו משו' דדרך הבת אצל אמה ואינו מחויב יותר ועמ"ש שם: