הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן פ · יג
(סעיף י"ד הרי שרבתה וכו') כתב הח"מ דמשמע עם בנה אבל אם מת בנה אין הבעל מעכב עליה מלהני' בן אחר והב"ש כתב דהטעם הוא משום צער חלב דידה ולכאורה ז"א דהא הרמב"ם בעצמו כתב הטעם גבי היא אומרת להניק משום דצערה דידה לפרוש מבנה ומ"ש הב"ש לקמן סי' פ"ב ס"ק ב' דהרמב"ם נמי ע"כ ס"ל שהחלב צער לאשה אלא דכוונתו דאפי' אם הבעל נותן לה תינוק אחר להניק ואין משמעות הסוגיא כן דהיא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק משמע שלא להניק כלל דומיא דסיפא הוא אומר להניק והיא אומרת שלא להניק דעולה ואינה יורדת משמע שלא להניק כלל דאל"ה לא שייך טעמא דעולה עמו ותו דהא נקט הרמב"ם שהבעל טוען שמא תתנוול משמע שאינו נותן בן אחר אלא העיקר דס"ל להרמב"ם דלא שייך הטעם משום ריבוי החלב דכי תינק לעולם הרי בכל פעם שתפסוק להניק צריכה לסבול זה הצער ותו דבשביל ריבוי החלב אינה צריכה להניק אלא להקל קצת שלא יהיה לה צער כדאיתא בשבת שם אבל לא להניק כ"כ שתהיה לה צער הנקה שמתנוולת על ידו ולכאורה היה נראה דהא דנקט לשון עם בנה לרבותא דודאי כשאינה מניקת את בנה יכול הבעל לומר שאינה רוצה להניק בן אחר בשביל דמניקה מסולקת דמים ואינה יכולה להתעבר ואין אשה אלא לבנים אבל כשמניקה בל"ז את בנה ובל"ז אינה יכולה להתעבר אפ"ה אשמעינן דיכול לעכב משום ניוול: