הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן פ · ט
(סעיף ט' עליה להביא ראיה וכו') כתב הרמב"ם והביאו הטור אין כאן מקום לשבועה ולא כתב טעם לזה והב"ח תמה עליו ובב"ש כתב בשמו דאפשר דגם הרמב"ם ס"ל דיכולה להשביע אח"כ אלא בתחלה מחויבת לעשות ואח"כ יכולה להשביע ולא ידעתי מה עדיפות אח"כ להשביע יותר מבתחלה דהיא מוחזקת בעצמה והוא בא לכופה ועיין בב"ח שלא נרמז חילוק זה ולכאורה היה נראה טעם הרמב"ם בזה דמדמי לה ללוה שטען אין לי דאין משביעין אותו מדינא דהש"ס כי אם מתקנת הגאונים כדאיתא בח"מ סימן נ"ט א"כ ה"נ כיון שהבעל טוען אין לי כ"כ ממון כדי לקנות שפחות אין מקום לשבועה מדינא דש"ס אע"ג דנשבע שם מתקנת הגאונים כאן לא התקינו אלא דנראה דהתם מיירי שאין המלוה טוען ברי שיש לו א"כ אין נשבעין על טענת שמא אבל אם הוא טוען ברי למה לא תשביע אותו ואפילו נימא דס"ל דלא מחשיב ברי כיון די"ל דהוא חיוב לאחרים מה שהיא אינה יודעת ואין עשיר שיכול לקנות שפחות מ"מ לפמ"ש דהיא יכולה להשביעו אפילו קודם עשיית המלאכות כשכופה אותה לעשות א"כ י"ל דדמי לנשב' ונוטל דנשבע אפילו בשמא כמ"ש הש"ך בח"מ סימן קמ"ו ס"ק ה' ונראה דיש לפרש טעם הרמב"ם דאין מקום לשבוע' זו מטעם שהקשו בש"ס בר"פ קמא דב"מ ונימא מיגו דחשוד אממונא חשיד אשבועה ומשני דשמא ספק מלוה ישינה יש לו עליו וכן הוא בש"ע ח"מ סי' צ"ב א"כ כיון דקי"ל דאין אדם מחויב להשכיר עצמו לעשות מלאכה לשלם חובו א"כ אמרי' לגבי הבעל מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא וא"ל דשמא ספק מלוה ישינה יש לו עליה דאע"פ שיש לו סמ"י עליה כיון שאנו מודיעים אותו הדין דאם יש לו כדי לקנות שפחות אסור לו לכופה למלאכה אפילו אם היא חייבת לו ממון שוב אין מקום לשבועה: