הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן פ · ב
(שם דחקה עצמה וכו') ודעת הר"ח דהעדפה ע"י הדחק לעצמה וכתבו האחרונים דתוכל האשה לומר קים לי כהר"ח ובחידושי כתבתי די"ל דאף לשיטת הר"ח יש לחלק דאם עשתה כדרך שהיא מחויבת כגון ה' סלעים בזמן הש"ס וכן בזמן הזה כשיעור החיוב ואח"כ דחקה עצמה בלילות ועשתה יותר בזה ס"ל להר"ח כר' עקיבא דה דהעדפה לעצמה אבל אם הוא אינה בעלת מלאכה ולא עשתה כשיעור המחויב ודחקה עצמה בלילה להשלים השיעור אף שאינה מחויבת לכ"ע העדפה זו לבעל. וכן במציאה דמדמ' הש"ס להעדפה שעל ידי הדחק ג"כ יש חילוק זה ובזה נכון מה שדקדקו התו' בר"פ מציאת האשה דהכא משמע דמציאתה הוא תחת מזונו' והיינו משום איבה דמזונות כמו בעיקר מעשה ידי' ובר"פ האשה רבה דקאמר תהוי לה איבה ואיבה לא משמע הכי ונראה דלפמ"ש א"ש דיש שני מיני איבות כמ"ש התו' בכתובות דף מ"ז דמציאתה הוא משום איבה דקטטה והיינו דמציאתה והעדפה שהוא כנגד החיוב להשלים מה שמחויבת לעשות הוא משום איבה דמזונות ובזה מודה ר' עקיבא דלבעלה כנ"ל אבל מציאתה והעדפה שהוא יתר על החוב הוא לרבנן מטעם איבה דקטטה ובזה פליג ר' עקיבא ולפ"ז יש ליישב לשיטת הר"ח במה שפסק כר"ע ולא כסתם מתני' דמציאת האשה ומע"י לבעלה דמתני' מיירי מה שהוא כנגד החיוב כדקתני מציאת האשה ומעשה ידיה משמע דהיינו נגד החיוב מע"י: