אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן עח · ו

ה

(שם אין בעלה חייב לפדותה וכו'). כתב הח"מ דאשת כהן שזינתה ברצון אחר שנשבית כיון דהאיסור דבר אחר הוא אחר השבי' חיוב לפדותה והקשה הב"ש דהא לפי הס"ד מיירי באשת כהן ואפ"ה נסתפק ר' נתן בנשבית ולבסוף הדירה. ויש ליישב שיטת הח"מ דהא דנסתפק בנשבית ולבסוף הדורה מיירי באשת ישראל והכי קאמר אי פליגי בהדירה ולבסוף נשבית ופליגי בפלוגתא דאביי ורבא או בנשבית ולבסוף הדירה ופליגי באשת ישראל וטעמא דר"א משום דאתי לאוערומי והשיב דבזה לא הוי פליג ר' יהושע ולפמ"ש דמיירי בנדר תשמיש ע"כ מיירי באשת ישראל הך דנשבית ולבסוף הדירה דאל"כ באשת כהן און הנדר חל כמ"ש בחידושי' ע"ש מ"מ אין להוכי' מזה לדינא ועמ"ש שם דיש להביא ראי' לשיטת הב"ש מהא דאמרי' בנשבית ואח"כ מת אין היורשים חייבין לפדותה אפי' באשת כהן כמ"ש הב"ש בס"ק י"א וכן מוכח מן הש"ס דאל"כ הא דקאמר שם בדף נ"ב לית הלכתא כי הא מתניתא אלא כי הא דתניא ה"ל לאוקמי ברייתא קמייתא באשת כהן דקרינן בי' ואהדרינך למדינתך ע"כ צ"ל משום דהוי כאיסור דבר אחר גרם לה אע"ג דכבר נשבית בחיי בעלה וקדם איסור השבי' משמע דאין חילוק וממיל' דה"ה בזינתה ברצון אחר השבי' אלא דתמיהני על דברו הח"מ וב"ש דהא כיון שזינתה ברצון והפסידה כל כתובתה ממילא פטור מפרקונה דקי"ל תנאי כתובתה ככתובה ואפשר דס"ל דבכתובה עצמה באשת כהן שנאנסה ואח"כ זינתה ברצון כיון שכבר אסורה לו תו לא הפסידה כתובתה אלא דהוא דבר חדש ולא מצינו זה וצ"ע ונרא' דלאו דוקא שזינתה ברצון ממש אלא דמיירי במקום שיש לחוש לרצון כמ"ש רמ"א בהג"ה דאז לענין כתובה אינה מפסדת כמ"ש לעיל וה"ה תנאי כתובה אלא דכיון דעכ"פ לא קרינן בה ואותבינך לאנתו כנ"ל פטור מפרקונה ובזה שפיר כתב הח"מ דכיון דהאיסור ד"א בא אחר השבי' חייב ויש להסתפק בפרקונה אי נגבית ממטלטלי כמו מזונות וקבורה דמבואר לקמן סי' פ"ט וממשמעות דברי התוס' בר"פ אלמנה ניזונית בד"ה ואין חייבין בקבורתה. או דמי לכתובה דקי"ל דאין ניגבית אלא ממקרקעי ומסתימת דברי הפוסקים משמע דאפילו ממטלטלי ועיין בחדושי' דף נ"א ע"ב הטעם בזה:

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה