הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן עח · ה
(סעיף ו' בהג"ה שבויה שנאסרה וכו'). לכאורה קשה דכיון דהיא טוענת ברי דלא נבעלה ברצון נהי דלענין איסורא מחמרינן מ"מ לענין פרקונה דממון הוא הא קי"ל בא"ו אם פרעתי דחייב משום דאין ספק מוציא מידי ודאי וה"נ כיון שנתחייב כבר בפרקונה מתקנת חכמים ולמה יגרע מכתוב' דאין סברה להפסידה כתובתה משום שמא זינתה ברצון. ועוד הא קי"ל לעיל סי' ס"ז באומרת משארסתני נאנסתי נאמנת ואמר בגמרא הטעם משום דאיכא ברי וחזקה אע"ג דאונס לא שכיח כמ"ש הרא"ש וא"כ ה"נ הרי איכא ברי וחזקה. ותו דהא לאבוה דשמואל דס"ל דאשת ישראל שנאנס' אסורה לבעלה דשמא סופה ברצון וכי נימא דסבר בכל אנוסה דפטור מכתובתה וע"כ צ"ל דלענין ממון שאני וצריך לומר דכיון דעכ"פ היא אסורה לו מספק לא קרינן בי' ואותבינך לאנתו ובאשת כהן מקרי מטעם זה איסור מחמת דבר אחר ועיין מ"ש לקמן בזה: