הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן עז · י
(שם ולאחר יב"ח וכו') משמע דאינו אוכל פירות נראה דטע' הרא"ש בזה דכיון דלאחר יב"ח אין לה כתובה ולא ת"כ כמ"ש בהג"ה ממילא פטור מפרקונה שהוא א' מתנאי כתובה וכיון דפירות תחת פירקונה ממילא שאין לו פירות אבל מ"מ נראה דיכול למחות שלא תמכור כמ"ש הרמ"א בהג"ה לקמן והטעם נראה דאין זה ענין לתקנ' פירקונה שזה מתקנת אושא כמ"ש התו' דף נ' דאפי' כתב לה דו"ד אין לי בנכסייך אפ"ה אינה יכול' למכור מתקנ' אושא וכ"ש שאינה יכולה למכור נצ"ב שהוא תקנה מוקדמת כנ"ל. ולדעת הרשב"א דאפי' אחר יב"ח אוכל פירות כראה דס"ל דאע"ג דאין לה ח"כ ופטור מפרקונה מ"מ כיון דהתקנה הי' גם לטובתו דאינה יכולה לומר איני נפדית ואיני אוכל פירות אם כן אפי' מרדה לא הפסיד תקנתו ונראה עוד דבין בתוך יב"ח לכ"ע ובין לאחר יב"ח להרשב"א אף דיש לו פירות ח"מ אם תפסה א"ב ליתן לו פירות דלא עדיפא נ"מ מנצ"ב דאמרינן בגמרא דאם תפסה אין מוציאין מידה הרי דמפסיד השימוש בהן דהוא הפירות ובאמת כתב הט"ז דאפי' לדינא דמתיבתא אין מוציאין מידו נצ"ב עד שיגרש והיינו שלא יאבד הפירות ובנ"מ נראה דתליא בפלוגתת הרא"ש והרשב"א דאם הפירות שלה מוציאין מידו כדי שתאכל הפירות ואם הפירות שלו אין מוציאין מידו אבל אם תפסה מהני: