אור ברסלב

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ

סימן עז · ג

ב

(י"א דאם רוצה לגרש). לכאורה קשה טובא דדבר זה הוא פשוט מדינא דש"ס כמ"ש הח"מ ס"ק ג' ונראה דקמ"ל דאם הוא רוצה לגרש אותה והיא אינה רוצה להתגרש אע"ג שיכול לכופה ולזרו' לה הגט ח"מ אין הבעל מחויב לכופה וכיון שאמ' שרוצ' לגרשה והעיכוב מחמת שאינה רוצה תו לא ה"ל מורד וכן משמעות דברי הרמב"ם ז"ל אם שנאה ישלחנה משמע דאם רוצ' לשלחה תו לא ה"ל מורד ונרא' דאפי' לדעת הרא"ש שכתבנו לעיל דכל תקנ' הוספה הוא משום עיכוב הגירושין כדי שלא תכפה היא להתגרש והוא אינו רוצה אבל כשרוצה לגרשה אין מוסיפין משום תקנתא דידה ובזה נכון דאפי' לאחר חר"ג דאינו יכול לכופה אפ"ה ס"ל לרמ"א ז"ל דלא ה"ל מורד דהא אף קוד' לא הי' צריך לכופה אלא כיון שרוצה לגרשה תו לא ה"ל מורד ה"ה לאח' חר"ג דמה יוסיף שאינו יכול לכופה הא א"צ לכופה כנלע"ד פי' הג"ה זו מיהו מ"ש ונראה דאף בלאו דלא יגרע אינו עובר אמת דמשמעות דברי הרמב"ם ז"ל כן מ"מ נראה דהיינו דוקא אם מורד מתשמיש דכיון ששנאה איכא איסור' לבא עלי' כדאית' לקמן סוף סי' קי"ו אלא משום דכיון ששנאה ישלחנ' וכיון שרוצה לגרש אינו מחזי' לכופה אבל במזון וכסות נראה דחייב עד שיגרשה דנהי שנתנה לו תורה רשות לגרש בע"כ מ"מ היא אינ' מחויבת לומר רוצ' אני וכל זמן שאינו מגרשה בע"כ חייב הוא בשא' וכסו' ויש להבי' קצת ראי' מהא דאמר בגיטין דף י"ב שם במתני' שאם רבה שלא לזון את אשתו אינו רשאי הרי דאף שהגט כבר נכתב ואפ"ה יש לה מזונות אף שרוצה לגרשה ולפ"ז נראה דאף לאחר תקנת חר"ג שאינו יכול לגרשה בע"כ אפ"ה חייב במזון וכסות דודאי לפי מ"ש דאף שרוצה לגרשה חייב במזונות אפי' אי איכא איזה אונס שאינו יכול לגרשה אפי' הכי חייב במזונות כיון שאין העיכוב מצידה ומה לי אונס אחרינ' או משום תקנת חר"ג ואי משום שאם היתה מתרצה הי' יכול לגרש' הא כבר כתבנו שהי' אינה מחויבת לומר רוצה אני דזה לא זכתה לו התורה וכיון שזכותו לגרש בע"כ אינו נמנע מצידה ולא הפסידה מזונותי' ובזה נסתה מה שהביא הח"מ בשם המזרחי ראי' דפטור ממזונות מהא דאמר בריש כתובות גבי הגיע זמן ולא נשאו היכי דמי אי מעכבן אינהי אמאי אוכלת משלו וכו' ומ"ש הח"מ דאין לדמות סוף דינא לתחלת דינא וחלתה יוכיח וכו' יותר מזה הל"ל חלה יוכיח דקי"ל דאינו חיוב במזונותי' כדלעיל סי' נ"ו אך כ"ז אינו דבאמת ללישנ' קמא בריש כתובות ולמסקנא דר' אשי הטעם כן אבל לאיכא דאמרי דס"ל גם בחל' ובחלתה אמרי' נסתחפ' שדהו ורב אחאי פשיט דחייב ואפ"ה אמר בפשיטות אי דמעכבן אינהי אמאי אוכלת משלו משמע דאין סברא כלל לחייבו בעיכובא דידה אך לענ"ד לק"מ לפמ"ש דהתם שאני כיון שהגיע ומן ולא נשאו ומחוייבת להנשא לו והיא מעכבת גרמא דידה הוא ושפיר הפסיד' מזונותי' אבל הכא אינה מחויבת לומר רוצה אני ומה שאינו יכול לגרשה בע"כ לאו גרמא דידה הוא והיינו דכתב בתשובת הרא"ש והובא בס"ס קי"ז דכשהיא נכפה ואינו רוצה לקבל הגט יכול למנוע ממנה שאר כסות ועונה משום דהתם הדין נותן כמו גבי איש נכפה דכופין אותו עד שיאמר רוצה אני ה"נ גבי דידה היא מחויבת לומר רוצה אני ושפיר הוי גרמא דידה וקצת ראי' מהא דכתבה התורה גבי אונס לא יוכל לשלחה כל ימי' ומשמע בפשיטות מכל הפוסקים דאם רוצה לגרשה והיא אינה רוצה שמחויב בשאר וכסות ועונה ולא אמרי' דכיון שרוצה לגרשה והיא מעכבת דפשיטא דיכול לגרשה מרצונה א"כ גרמא דידה הוא אלא כיון דאסרה תורה לגרש בע"כ לאו גרמא דידה הוא דבלא זה אינה מחויבת לומר רוצה אני ולא הוצרך התורה לפרש דחייב בשאר וכסו' דממילא הוא כן והכי נמי לאחר תקנת ר"ג דחייב בשאר וכסות מיהו נ"ל דאפ"ה לא הוי מורד אפי' לדעת הרא"ש כמו שכתבנו לעיל דמה שתקנו להוסיף הוא תקנתא דידהו לעכב הגירושין משא"כ כשרוצה לגרשה לא הוי מורד אבל עכ"פ חייב בשאר וכסות אך לשיטת הרמב"ם רס"ו קי"ט בנשתטית דפטור משאר וכסות צ"ע דהתם לא שייך לומר כמ"ש גבי נכפה דהדין נותן לכפותה עד שתאמר רוצה אני דהא התם אפי' אם היתה אומרת רוצה אני לאו בת גירושין היא וע"כ דס"ל דכיון דאונס בתקנתא דרבנן ומדמי לי' להא דריש כתובות וע"ש בהה"מ ובדברי האחרוני' אך הוא תמוה דהא בריש כתובו' אפי' חלה הוא פטו' ובנשתטה הוא בש"ס מפורש דחייב במזונות כדאי' בכתובות דף מ"ח ועמ"ש לעיל סי' ע' ס"ד מ"מ כבר הכרי' רמ"א ז"ל שם דחיי' במזונו' וכן עיק':

תוכן העניינים

הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה