הפלאה - קונטרס אחרון (הלכות כתובות)· רבי פנחס הלוי איש הורוויץ
סימן עז · א
(סעיף א' אבל אינו בא עליה וכו') ודעת התוס' והרא"ש דמודר ממזונות נמי יש לו דין מורד לכ"ע וטעמא דמ"ד דוקא מורדת מתשמיש הוא משום דהיא יכולה לומר א"נ וא"ע. וז"ל הרא"ש ז"ל הואיל ואינה רוצה לזונה אלא ע"י כפי' נקרא מורד ומוסיפים על כתובתה דאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת מידי דהוי אכל מורד דחייב לזונה וגם מוסיפין על כתובתה ואע"ג דאמר ר' הונא וכו' ונראה להבין דבריו דס"ל דהא דמורד מתשמיש מוסיפים ע"כ אין ההוספה תשלומי' תחת מה שמונע ממנה התשמיש דהא עונה לא ה"ל דבר שבממון כדאי' לעיל סי' ס"ט ס"ו ועמ"ש שם אלא שתיקנו כדי שיהא הברירה בידה שלא לכופו להוציא מיד כמו במדיר ומומין א"כ זה התקנה להוסיף הוא משום תקנתא דידהו דשמא יחזור ממרד משום הוספה כדקאמר הש"ס גבי מורדת דמשהינן אגיטא דשמא תחזור בה והיינו דקאמר ולאו לאימלוכי בי בעי ר"ל דהתקנה היה משום שמא ימלך ויחזור בו ולפ"ז ממילא דאין חילוק בין מורד ממזונות למורד מתשמיש שיש לתקן שלא למהר לגרש שמא יחזור בו מחמת הוספה והיינו דכתב הרא"ש ז"ל ואע"ג דאמר ר' הונא וכו' דממילא מצד הסברא יש לנו ללמוד לכ"ע ממורד מתשמיש למורד ממלאכה. כי היכא דהתם עשו תקנה להוסיף אולי יחזור בו ה"נ במורד ממזונות ודעת הרמב"ם ז"ל נ"ל דס"ל דר' הונא ל"ל הך סברא שיכופו אותו לזונה וגם להוספה משום דא"א דר וכו' אלא דוקא בתשמיש מוסיפים הואיל שמבטל לעונתה ואין שייך בו כפי' כמו שכתבו הפוסקים משום דגם בלא דעת וגו'. אבל במורד ממזונות או ממלאכה דשייך בו כפי' שוב אין מוסיפין ועיין בר"ן שהקשה על דעת התוס' והר א"ש דא"כ משכחת מורדת משאר מלאכות דחייבת אפי' באומרת א"נ וא"ע וכבר ביארתי דברי התוס' בחידושי' דף ס"ג ויבואר לקמן סי' פ' סעיף ט"ו אך הא קשיא לי דמשמע בש"ס דף נ"ט ע"א דשמואל ס"ל כריש לקיש דאינה יכולה לומר א"נ וא"ע דהא כל הסוגיא דשם לשמואל פי' התו' שם דאזלא אליבא דר"ל והרי חזינן בסוגיא דף ס"ג ע"ב דא"ל רחב"א לשמואל נדה בת תשמיש היא משמע דס"ל דוקא מורדת מתשמיש ולא ממלאכה אף דס"ל כר"ל ע"כ צ"ל כסברת הרמב"ם וש"פ ומ"ש הב"ש מיהו לא הוי מורד כשאמר צאי מע"י ומספקת אינו מוכרח לדעת הג"א בשם רש"י ז"ל שהבאתי בסי' ס"ט דא"י לומר צאי א"כ כי היכי דכתבו התוס' דלר"ל דס"ל מע"י עיקר ה"ל מורדת ממלאכ' אפי' אם המזונות שוים יותר כיון שא"י לומר א"נ וא"ע דדוחק לומר דהא דפוחתין ו' דינרין היינו דוקא כשהמלאכה שוה יותר אלא כיון דמע"י עיקר ה"ל מורדת דיכול לומר אני רוצה בתקנה שתקנו לי חכמים ה"נ י"ל כיון דקי"ל דמזונות עיקר אפי' אם מספקת כיון דא"י לומר באי ה"ל מורד אך כבר כתבתי שם דדברי הג"א אינם מוכרחים בשיטת רש"י ז"ל: